המזמור מתאר מאבק של הגויים מסביב "עַל ה' וְעַל מְשִׁיחוֹ". מסתבר שהאומות לא התכוונו לצאת למלחמה נגד ה' עצמו, אך המסר המרכזי של המזמור הוא הזהות בין מלך ישראל לבין מלכות ה' בעולם – אם יוצאים נגד מלך ישראל זהו מרד במלך מלכי המלכים. כדברי הפסוק מספר דברי הימים: "וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה' לְמֶלֶךְ" (דברי הימים א פרק כט, כג). במזמור, ה' לועג לתוכניות של האויבים, והמלך מביע בטחון מוחלט בה' בידיעה שיגן עליו. המזמור מסיים במוסר השכל שמופנה כביכול למלכים, האויבים מתחילת המזמור, אבל סביר שהוא באמת מיועד לקוראים של המזמור.