דילוג לתוכן העיקרי

ויגש | המערכת הכלכלית של יוסף בראי התורה

הרב ברוך גיגי
לעילוי נשמת פנינה בת ר' אהרון (למשפחת פריירייך) ע"ה
26.12.2020
קובץ טקסט

 

השיחה ניתנה בסעודה שלישית שבת קודש פרשת ויגש ה'תשפ"א. סיכם שמואל פוקס, ערך אביעד ברסטל. סיכום השיחה לא עבר את ביקורת הרב.

***

 

פתיחה

בסוף פרשתנו, התורה מקדישה אריכות גדולה בלתאר את מהלכיו הכלכליים של יוסף בניהולו את ארץ מצרים. ננסה לעמוד על פשרם של הצעדים הפחות מובנים מביניהם, תוך השוואה למערכת הכלכלית התורנית, כפי שהיא מתוארת בחומשים הבאים.

 

מדיניותו הכלכלית המפתיעה של יוסף

בפתח דברינו, נקדים בהבאת הפרשיה במלואה:

"וַתִּתֹּם הַשָּׁנָה הַהִוא וַיָּבֹאוּ אֵלָיו בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֹא נְכַחֵד מֵאֲדֹנִי כִּי אִם תַּם הַכֶּסֶף וּמִקְנֵה הַבְּהֵמָה אֶל אֲדֹנִי לֹא נִשְׁאַר לִפְנֵי אֲדֹנִי בִּלְתִּי אִם גְּוִיָּתֵנוּ וְאַדְמָתֵנוּ. לָמָּה נָמוּת לְעֵינֶיךָ גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אַדְמָתֵנוּ קְנֵה אֹתָנוּ וְאֶת אַדְמָתֵנוּ בַּלָּחֶם וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְאַדְמָתֵנוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה וְתֶן זֶרַע וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת וְהָאֲדָמָה לֹא תֵשָׁם.

וַיִּקֶן יוֹסֵף אֶת כָּל אַדְמַת מִצְרַיִם לְפַרְעֹה כִּי מָכְרוּ מִצְרַיִם אִישׁ שָׂדֵהוּ כִּי חָזַק עֲלֵהֶם הָרָעָב וַתְּהִי הָאָרֶץ לְפַרְעֹה. וְאֶת הָעָם הֶעֱבִיר אֹתוֹ לֶעָרִים מִקְצֵה גְבוּל מִצְרַיִם וְעַד קָצֵהוּ. רַק אַדְמַת הַכֹּהֲנִים לֹא קָנָה כִּי חֹק לַכֹּהֲנִים מֵאֵת פַּרְעֹה וְאָכְלוּ אֶת חֻקָּם אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם פַּרְעֹה עַל כֵּן לֹא מָכְרוּ אֶת אַדְמָתָם.

וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל הָעָם הֵן קָנִיתִי אֶתְכֶם הַיּוֹם וְאֶת אַדְמַתְכֶם לְפַרְעֹה הֵא לָכֶם זֶרַע וּזְרַעְתֶּם אֶת הָאֲדָמָה. וְהָיָה בַּתְּבוּאֹת וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה וְאַרְבַּע הַיָּדֹת יִהְיֶה לָכֶם לְזֶרַע הַשָּׂדֶה וּלְאָכְלְכֶם וְלַאֲשֶׁר בְּבָתֵּיכֶם וְלֶאֱכֹל לְטַפְּכֶם. וַיֹּאמְרוּ הֶחֱיִתָנוּ נִמְצָא חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי וְהָיִינוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה". (בראשית מ"ז, יח-כה)

בניסוח בן זמננו, ניתן לומר שיוסף מלאים את כל אדמות המצרים. את מדיניות ההלאמה אנחנו מכירים היטב בעקבות תפישות כלכליות ומשטרים מסוימים שנקטו בה. אלא שבעוד שמשטרים אלה גבו את כל התוצרת לקופת המדינה, ונתנו פרנסה לכל אדם על פי צרכיו, יוסף נוקט בשיעור מס נמוך יחסית ומשאיר את שאר התוצרת למי שעמל וטרח למענה. מדוע?

 

בין כוהני מצרים לכוהני ה'

קודם שנעסוק בתשובה כך, נתייחס בקצרה לאדמת הכהנים: כיוון שלכוהני מצרים הייתה קצבה קבועה ("חֹק לַכֹּהֲנִים מֵאֵת פַּרְעֹה"), הם היו יכולים להשאיר ברשותם את אדמותיהם ולשמור על חירות כלכלית.

המציאות הזו רחוקה כרחוק מזרח ממערב ממעמדם של הכהנים בישראל:

"לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כָּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם יִשְׂרָאֵל אִשֵּׁי ה' וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן. וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו ה' הוּא נַחֲלָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ. וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים מֵאֵת הָעָם מֵאֵת זֹבְחֵי הַזֶּבַח אִם שׁוֹר אִם שֶׂה וְנָתַן לַכֹּהֵן הַזְּרֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה. רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן לּוֹ. כִּי בוֹ בָּחַר ה' אֱ-לֹהֶיךָ מִכָּל שְׁבָטֶיךָ לַעֲמֹד לְשָׁרֵת בְּשֵׁם ה' הוּא וּבָנָיו כָּל הַיָּמִים". (דברים י"ח, א-ה)

הכהנים אכן מקבלים פרנסה קבועה שפוטרת אותם מהטרחה הקשה של עולם החומר, אך גם אין להם נחלה – משום מתנות כהונה נועדו לאפשר להם את הזכות והחובה של התמקדות בענייני הרוח, להורות את דרך ה' לעם: אין כאן פריבילגיה מיוחדת כמו שהייתה לכהני מצרים, אלא מערכת של חובות וזכויות שנועדה ליצור בישראל קבוצה מרוממת שנמצאת 'מעל' לענייני העולם הזה.

 

כלכלה על פי התורה

בחזרה למדיניותו הכלכלית של יוסף, נפתח בסקירה כללית ושטחית ביותר של התפישות הכלכליות הרווחות בעולמנו. גישה אחת מרכזית היא של הסוציאליזם, הקומוניזם, הגורסת 'מכל אחד לפי יכולתו, ולכל אחד לפי צרכיו': כל התוצרת הולכת למדינה, והיא מחלקת אותה על פי שיקוליה, לאנשים הזקוקים לכך ביותר. לעומתה, הגישה הקפיטליסטית תומכת בקיומו של 'שוק חופשי' לגמרי – כל אחד ינסה לפרנס את עצמו על פי כישוריו, וכל הגמול יהיה שלו: אם הצליח, כל ההצלחה תיזקף לזכותו, ואם נכשל, הוא יישא בתוצאות, ואיש לא יעזור לו.

לכל אחת מהדרכים האלה, בצורתה הקיצונית, יש חסרונות כבדים: הקומוניזם נעלם מהעולם, לאחר כישלונן המהדהד של המדינות שהנהיגו אותו (ובראשן ברית המועצות), וזאת בשל הפגם העיקרי בו, והוא הפגיעה במוטיבציה לעבוד: למה לי להתאמץ, אם מה שאני עומל בו לא מגיע אלי? למה לי לעבוד בכלל, אם בכל מקרה אקבל כדי פרנסתי?

גם לקפיטליזם חסרונות מובהקים, ובראשם הפערים החברתיים הענקיים שהוא יוצר – יש קבוצות שמצליחות מאוד ויש כאלה שבכלל לא. את ההשלכות של מבנה החברה הרעוע שנוצר ראינו היטב בשנה האחרונה בארצות הברית, בגל המחאות והמהומות הרבות שהתחוללו על רקע המתח החברתי.[1]

מה גישת התורה לכל זה? בפשטות, נדמה שהתורה מעודדת יוזמה אישית, ומאפשרת לכל אדם להתקדם כלכלית בכוחות עצמו. אלא שיש לה כמה מנגנוני בטיחות, שנועדו להפוך את המשחק הכלכלי להוגן יותר, לטובת העניים והעשירים כאחד.

הסוג הראשון של הגבלה כזאת הוא דיני התורה לגבי משא ומתן – איסור הלוואה בריבית, הונאה, עיכוב שכר שכיר ועוד. התורה מונעת מהאדם להשתמש בכוחו הכלכלי באופן בלתי מרוסן, כך שהחלשים יותר יצאו וידם על התחתונה. יש מקרים עצובים רבים של אנשים שנכנסו לסחרור כלכלי בשל הלוואות בריבית רצחנית, או של כאלו שנאלצים לעבוד בשכר אפסי למען תאגידי ענק שגורפים רווחים עצומים – והתורה מגבילה את כל זה, גם במחיר פגיעה מסוימת בצמיחה הכלכלית.

מגבלה מהסוג השני היא חובת הצדקה, שהוגדרה בהלכה כעניין קהילתי – עד כדי כך ש"מעולם לא ראינו ולא שמענו בקהל מישראל שאין להן קופה של צדקה" (רמב"ם מתנות עניים ט', ג), וכתוצאה ישירה מכך אנשים אכן זכו לקורת גג וניצלו מהגעה לחרפת רעב.

עם זאת, חשוב לזכור שמטרת התורה במצוות הצדקה אינה רק לעזור לעניים, אלא גם – ואולי אפילו בעיקר – לגרום לעשירים לנהוג בחמלה וברגישות, שאוזנם תהיה פתוחה לצעקת העניים, וכדבריו של רבי מאיר:

"תניא, היה רבי מאיר אומר: יש לו לבעל הדין להשיבך ולומר לך – אם א-להיכם אוהב עניים הוא מפני מה אינו מפרנסן? אמור לו: כדי שניצול אנו בהן מדינה של גיהנם". (בבא בתרא י.)

 

'שביל הזהב' הכלכלי של יוסף

לאור הניתוח שלנו, כעת מובנות יותר פעולותיו של יוסף, שניסה להוציא את הטוב משתי התפישות הכלכליות: להלכה, הוא הלאים את כל האדמות במדינה, על מנת שיהיה ברור שהתוצרת אמורה להגיע לפרעה וממילא, לאפשר לעצמו לקחת מיסים כרצונו. אך בפועל הוא נתן מקום נרחב ביותר ליוזמה ולהתקדמות האישית, כדי להניע את העם לעבודה וכך להשתקם משנות הרעב.

בשולי הדברים, יש לציין שמבחינה כלכלית נטו, אכן נראה שמדובר ברעיון מוצלח שעובד היטב – אך אין כאן התייחסות לפן המוסרי של החיים הכלכליים, כמו הצדקה: מצוות התורה, שנועדו להפוך את החברה כולה לצודקת ומאוחדת יותר, תימסרנה רק בהמשך לעם ישראל.

 

[1]    כזכור, הגל הנוכחי החל בעקבות הירצחו של ג'ורג' פלויד בידי שוטר.

 

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)