יהושע ט"ו-ט"ז

הלימוד מוקדש להצלחת כוחותינו ולשלומם של השבויים, הנעדרים, וכל עם ישראל.

מפה לפרק טו

מפה לפרק טז

הפרקים שלנו יורדים אל השטח ואל מפת ארץ ישראל, ופוצחים בתיאור מפורט של חלוקת הנחלות. בפרק ט"ו מופיע השבט הראשון לחלוקת הנחלות, שבט יהודה, ולאחר מכן מגיעים שבטי יוסף – אפרים ומנשה. המתחיל לקרוא את פרקים ט"ו-ט"ז יכול לתהות מדוע דווקא זה סדר חלוקת הנחלות; אבל בפרק י"ח הוא יגלה שהשבטים שעוד לא הופיעו בחלוקת הנחלות הם למעשה "נרפים" מלבוא ולרשת את הארץ. לאור זה, ניתן לחזור לפרקים שלנו ולהבין שסדר חלוקת הנחלות תלוי למעשה ביוזמתם של השבטים: שבט שמגלה רוח יוזמה ולחימה מתקדם יפה בחלוקת נחלתו ובקביעת גבולותיה, ואילו השבטים המשתרכים מאחור מתעכבים, ואולי אף יוותרו עם הורשה חלקית בלבד של נחלתם. נקודה זו מודגשת עוד יותר בפרק א' בספר שופטים, שם ניתן לראות בצורה מפורשת את היוזמה ולקיחת האחריות המאפיינים את שבטי יהודה ויוסף בבואם לכיבוש הארץ.

הזכרנו בעבר את ההתכתבות המשמעותית של ספר יהושע עם שאלת חטא המרגלים, ונראה שפרקנו מהווה נקודת ציון משמעותית בסוגיה הזו. עד עכשיו המלחמה הייתה אחת, כל עם ישראל מתקדם יחד בעקבות יהושע ובצו ה'. ואילו כעת כל שבט נדרש לקחת אחריות בתחומי נחלתו – האם ימצאו במנהיגי השבטים מספיק עוז רוח כדי לקום ולהוריש את הנחלות?

השבטים המובילים את ההתנחלות בארץ הם שבטי יהודה ויוסף. שימו לב שאלה אותם שני שבטים מהם הגיעו המרגלים היחידים שלא חטאו – יהושע וכלב. בפרקנו ובפרק י"ד כלב מוביל את כיבוש ערי הענקים באיזור חברון, כאשר מודגשת מאוד היוזמה שלו ואף תחינתו ליהושע שיתן לו לצאת למלחמה. נסגר כאן מעגל משמעותי מאוד: הענקים מפניהם בני ישראל כל כך חששו, נכבשים בידי כלב בעצמו; אותו כלב ששידר ביטחון לעם בעת חטא המרגלים, מוציא לפועל את אמירותיו ומהווה דוגמה אישית לכל העם: וַיֹּרֶשׁ מִשָּׁם כָּלֵב אֶת שְׁלוֹשָׁה בְּנֵי הָעֲנָק אֶת שֵׁשַׁי וְאֶת אֲחִימַן וְאֶת תַּלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק (טו, יד). והשבט הבא שמתוארת נחלתו, הוא שבט אפרים – שבטו של יהושע בן נון.

בפרק ט"ו מופיע הסיפור אודות כלב שנותן את עכסה בתו כאישה לעתניאל בן קנז, בעד כיבוש קרית ספר. מדוע סיפור זה כל כך חשוב, במסגרת הפסוקים המתארים את גבולות נחלת יהודה? ד"ר נריה קליין (https://did.li/NfyCN) הצביע על הקבלות של סיפור עכסה ועתניאל לסיפור יצחק ורבקה (הבולטת שבהן – הנפילה מעל החמור), ודרכה מסביר שסיפורנו מתאר את מעבר הדורות: כשם שסיפור יצחק ורבקה מספר את סיפור המעבר מדור אברהם לדורו של יצחק, כך סיפור עכסה ועתניאל מספר את סיפור המעבר מדור ההליכה במדבר, אותו מסמל כלב בן יפונה, לדור המנהיגים הצבאיים בארץ ישראל, אותם מסמל עתניאל – ראשון השופטים בספר שופטים. זה סיפור של מעבר מוצלח: עתניאל ממשיך את רוח הלחימה והאמונה בה' של כלב בן יפונה.

אבל, נקודה נוספת שחשוב מאוד לשים לב אליה היא הפסוקים החותמים כל אחד מן הפרקים: מה השבטים לא הצליחו להוריש. עקבו אחרי הפסוקים האלה בתיאורי הנחלות גם בהמשך ספר יהושע ולאחר מכן בספר שופטים, ונסו לזהות בהן מגמות לאורך התפתחות הפרקים. החלקים האלה, חוסר ההצלחות בכיבוש הארץ, יעלו מחדש את השאלה: האמנם התגברנו על חטא המרגלים?