תהילים | מזמור לד | פרקים כ"ה-ל"ד כסיפור
בשנים האחרונות, מתפתחת תנועה בעולם המחקר לקרוא את הספר לא רק כאוסף מזמורים, אלא כרצף סיפורי מתפתח. ממובילי תנועה זו בעולם חוקרי התנ"ך של בית המדרש הוא ד"ר בני גזונדהייט, שהפנינו לדבריו בחלק מן המזמורים. פרק ל"ד שאנחנו לומדים היום, הוא הזדמנות נהדרת לקרוא באופן מפורט ובהיר את אחת מהצעותיו המפורטות לקריאה סיפורית בספר תהילים, ברצף המזמורים כ"ה-ל"ד.
במאמר המצורף, גזונדהייט מצביע על הקבלה בין מזמור כ"ה למזמור ל"ד. ההקבלה בולטת בכל מאפייני המזמורים. מבחינת המסגרת: שני המזמורים מסודרים לפי סדר הא"ב ומדלגים על האות ו'. ושני המזמורים נחתמים בפסוק הנפתח בשורש פד"ה. ביטויים מקבילים בין המזמורים מופיעים בשפע (ראו (1) בתמונה המצורפת). בנוסף, שני המזמורים עוסקים בלימוד דרך ה' אבל עם הבדל משמעותי: בעוד בפרק כ"ה המשורר מבקש מה' שילמד אותו את דרכיו (כה, ד), בפרק ל"ד המשורר מצהיר שהוא עצמו ילמד אחרים את דרך ה' (לד, יב) – ראו (2) בתמונה המצורפת.
במוקד היחידה, נמצא מזמור כ"ט, המתאר את כבוד ה' וקול ה' במסגרת התגלותו במקדש. גזונדהייט מראה כי מזמורי היחידה שלפני מזמור כ"ט עסוקים בעיקר בתחינה ובקריאה לה' מתוך מצוקה. ואילו המזמורים שלאחר מזמור כ"ט עסוקים בעיקר בהודאה ובביטחון בה' ובישועתו. תוכלו לראות מספר דוגמאות בתמונה המצורפת (ראו (3) שם) – במזמורים כו-כח המשורר מתאר בלשון עתיד שלאחר הישועה הוא יברך ויהלל את ה' בקהל. ובמזמורים ל-לד הוא עושה זאת, ומהלל את ה' וקורא לאנשים נוספים להלל אותו. מזמור כ"ט המתאר את כבוד ה' במקדש לא סתם נמצא במוקד המבנה: בכל אחד ממזמורים כו-כח המשורר מבטא את תשוקתו לראות את פני ה' במקדשו. ובמזמור כ"ט זה אכן מתממש – במזמור זה אנחנו ממש נמצאים במקדש ורואים את פני ה'. לכן, מהווה מזמור כ"ט את נקודת המפנה. המזמורים שלאחריו נאמרים מנקודת מבט בטוחה ויציבה יותר.
המהלך הספרותי של פרקים כ"ה-ל"ד שופך אור על ההקבלות וההבדלים בין מזמורי המסגרת. כל הביטויים המקבילים בין המזמורים (ראה (1)) – מבטאים בפרק כ"ה בקשה לישועה ובפרק ל"ד את מימושה. המעבר ממצוקה לישועה גם מסביר את ההבדל ביחס ללימוד דרכי ה' - מתוך מצוקתו המשורר מבקש שיזכה ללמוד את דרכי ה'. לאחר שהוא נושע וזוכה לכך, הוא מבין את כובד האחריות המוטלת כעת עליו – כעת הוא זה שנדרש ללמד אחרים את דרכי ה'. ובנוסף, בעוד בפרק כ"ה המשורר עסוק בעצמו ובבקשה לישועתו האישית, בחתימת מזמור ל"ד, המשורר מרחיב את בקשת הישועה לכל החוסים בה': "פּוֹדֶה ה' נֶפֶשׁ עֲבָדָיו וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ" (לד, כג).
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)