בפתח השער
פנחס רוט (מחזור כ"ח)
"בראשונה לא היו פייטנין עושין חרוזות ולא שמם מיוסד עליהם בשירות תורה, נביאים וכתובים, כי בשביל להזכיר שמם לא יסדום, וברכות שתיקנום אנשי כנסת הגדולה אין שמם מיוסד ולא בחרוזות. ומאחר שהרשעים עושים פיוטים לא נאמר כלום כי איך ייתכן שפיוטי הרשעים ישמע "אך שווא לא ישמע אל" (איוב ל"ה, יג), ולא היו יודעים איזה פיוט של צדיקים, וכדי שלא יאמרו רשעים אמרום תיקנום הצדיקים שמם בפיוטיהם. אם צדיק עשה הפיוט ושאין הלשון טוב כפיוטי הרשע, מוטב שיאמרו של צדיקים שזכות מי שעשה הפיוט נזכר לאומרו" (ספר חסידים, מהד' וויסטנצקי, סימן תע).
המסר שבסימן הזה שבספר חסידים, מעבר להקשרים היחודיים לחסידות אשכנז, הוא פשוט. פיוט, או כל יצירה ספרותית אחרת, אינו רק אוסף מסרים המאורגנים בצורה הגיונית או אומנותית. הפיוט הוא צינור החוזר ישירות אל מחברו, אשר דם נפשו ספוג בדף. מי שקורא בו, קורא בנשמתו של המחבר.
עניין זה מתעצם אף יותר בתחום התפלה, תחום שכל כולו הבעת תוכני הנפש. הצורה שבה אדם מתבטא בתפלתו, והדברים שאליהם הוא מכוון באמירתה, הם ישקפו והם גם יכריעו לעתיד, את אופיו של האדם.
החלל בלבנו נותר, ועודנו זועק אל השמים. חסר לנו האדם, חסר החיוך, המגע והצחוק המתגלגל. חסר גם הקול, קולו הייחודי והמקורי.
בקריאת הדברים שהוא כתב, ניתן, ולו במעט, לשחזר את הקול הזה. בעצם הזדקקותו לנושאים שרוב בני האדם נוטים להתעלם מהם, בדרך שבה בחר להפנות את תשומת הלב לאותם נושאים, ובמלים שבהם הוא ביטא את אותה הדרך. הדברים עצמם מעלים את הד קולו ובהפנמתם יש משום עשיית נפשות לצדיקים.
במשך שנים, נתן הקדיש זמן ומחשבה לנושא התפילה. מול עיניו עמדה בעיה אחת - מיעוט תשומת הלב שאנשים מקדישים לתפילות היוצאות מפיהם. הוא התייחס לבעיה ברמה העקרונית, וכתב על העֵמדה שאדם תופס בעומדו לפני הבורא, על משמעותה של העובדה שהוא מדבר עם קונו. אולם, את המשימה המיוחדת שלו הוא ראה ברמה המעשית. כבר בתחילת דרכו, בישיבת הכותל, הוא עמל על הכנת פירוש התפלה, שיבהיר את מובנה הפשוט והמיידי, בצורה השווה לכל נפש. הוא חשב על האדם הפשוט, שאינו מצוי במושגים סבוכים מעולם הפילוסופיה, הקבלה והמוסר. ברם, גם האדם המשכיל והמלומד, כביכול, כשהוא מתרחק מצרכיו ומאוייו הבסיסיים והאנושיים, מידת כנותו פוחתת. "ביאור נ"א" מחזיר אותו אל עצמו.
נתן הכין את הביאורים הללו לפרסום. מצאנו אותם מודפסים ומוגהים. אנו מפרסמים אותם כאן כצורתם, כפי שהוא רצה שהם ייראו. תיקנו רק טעויות ברורות - פליטות מקלדת או הפניות לא מדויקות.
בעת סגירת הגיליון, מצאנו בין מחברותיו של נתן את המשך הביאור לתפילת העמידה - ג' הברכות הראשונות וג' האחרונות. הדברים הם עדיין בכתב יד ודורשים עמל רב של סידור והקלדה. אך תקוותנו לחזור ולפרסם בקרוב את הביאור לכל תפילת שמונה עשרה. אנו תפילה שיהיה הפירוש לתועלת הציבור, ויהיו שפתיו דובבות בקבר.
מאמרים בשער:
חסרונו של מתווכח / חסרונו של ויכוח / יהושע גרונשטיין
ביאור נ"א - סדר התפילה / נתן אקסלרוד ז"ל
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)