עלון שבות 146
בשוב העלון
"מזמור שיר ליום השבת טוב להֹדות לה' ולזמר לשמך עליון..." (תהלים צ"ב).
"שיר הזה ידבר מהשגחת ה' בעולמו, שהגם שנראה שהכל נוהג על פי הטבע, מכל מקום עין משכיל יראה בו השגחת ה' ויביט עונשי הרשעים וגמול הצדיקים, הגם שה' הסתיר השגחתו מעין ההמון למען יהיה מקום לבחירה. ויען שיום השבת הוא עדות על ההנהגה ההשגחיית ושהעולם לא נמסר אל הטבע והמקרה... נתייסד שיר זה ליום השבת" (מלבי"ם שם).
בראייה פשוטה, מעל פני השטח, לא ניכרת השגחת הקב"ה בעולמנו. רשעים פורחים כעשב - לית דין ולית דיין. צדיק ורע לו ורשע וטוב לו.
גם בראיית תהליכים הסטוריים ותופעות ציבוריות קשה לעיתים לראות את השגחתו של הקב"ה בטווח הקצר. הרצח הנורא של ראש ממשלת ישראל על ידי אדם המזוהה עם הציבור שלנו והמצב שנוצר בעקבותיו מעלים שאלות נוקבות.
מעבר למחויבותינו לבחון כיצד צמח מקרבנו אדם התופס באומנותו של עשו ובשם ההלכה עושה כמעשה ישמעאל בן נתניה, קשה להבין את ההשגחה בפרספקטיבה של דורות. הריחוק מתורת ישראל וממורשת היהדות הולכים ומחריפים. ההלכה מצטיירת בקרב חלקים גדולים בחברה, כחוקה פרימיטיבית הנותנת לגיטימציה למעשים לא אנושיים. הקיטוב הולך וגובר, וקשה לראות כיצד מתקדמת התפתחותה של ראשית צמיחת גאולתנו לקראת הגאולה השלמה.
יום השבת, זכר למעשה בראשית וזכר ליציאת מצרים, מעיד על השגחת ה'. בשביתתנו ממלאכה אנו מעידים שיש לבירה מנהיג המשגיח על המרחש בה. מתוך תודעה זו עלינו לראות בעין משכילה ומאמינה את המציאות. להכיר בכך ש"אתה מרום לעולם ה' ", ומתוך כך לייחל לעת שבה "צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה", וכל התעלומות ביחס למציאות תיפתרנה.
* * *
בגדרי שהייה והטמנה בשיטת רש"י / הרב ברוך גיגי
מניין לפיקוח נפש שדוחה את השבת / הרב משה ליכטנשטיין
אמירת 'ויכולו' בערב שבת / הרב אמנון בזק
סיווג מצוות לאור תפקידי האדם בבראשית פרק א' וב' / יעקב גנק
"אמירה לנכרי שבות, משום יישוב ארץ ישראל לא גזרו ביה רבנן" / ספי שרמן
באה שבת באה מנוחה / יונתן גרוסמן
טרף בקלפי / הרב משה טרגין
איש ימיני / הרב יהודה שביב
בגליון זה נעשה נסיון ראשון לקבץ מאמרים מתחום אחד. בחרנו לפתוח בנושא השבת, הנלמד בכולל בשנתיים האחרונות. למאמרים בנושא השבת הוספנו מאמר בנושא יום הכיפורים.
הרב ברוך גיגי דן בגדרי שהייה והטמנה בשיטת רש"י, ומחדש שגם שהייה נאסרת כחלק ממערכת ההטמנה. [הופיע גם בעלון שבות בוגרים ח']
פיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה. מדוע אם כן, יש צורך לומר שפיקוח נפש דוחה שבת באופן מיוחד? הרב משה ליכטנשטיין דן בשאלה זו ומסווג את דעות התנאים בעניין פיקוח נפש דוחה שבת, מתוך עיון בלימודיהם השונים. [הופיע גם בעלון שבות בוגרים ח']
קיימות שתי גישות בפוסקים ביחס לאמירת 'ויכולו' בליל שבת. האחת רואה בה עדות על מעשה בראשית והשניה - שחזור מעשה בראשית המביא לכפרת עוונותיו של האדם. הרב אמנון בזק כותב על שתי הגישות ועל ביטוין בפוסקים.
לאור ההבדל בין פרק א' לפרק ב' תאר הרב סולובייצ'יק שני מודלים של אדם, כשלכל אחד מהם תפקיד שונה בעולם. יעקב גנק מסווג את המלאכות האסורות בשבת ואת המלאכות הדוחות שבת, לפי תפקידי האדם השונים.
אמירה לנכרי הותרה בשבת לצורך יישוב ארץ ישראל. ספי שרמן מביא את דעות הראשונים בעניין, ודן במיוחד בשאלה האם אמירה לנכרי הותרה רק לצורך קניית קרקע בארץ או גם לצורך עלייה לארץ.
במעשה הבריאה יש הדגשה מיוחדת לפעולת ההבדלה בין מרכיבי הבריאה. יונתן גרוסמן מנתח את משמעות השבת על פי פעולת ההבדלה בששת הימים הראשונים, וההבדל בין ששת הימים ושבת. [הופיע גם בעלון שבות בוגרים ח'.]
הרב משה טרגין דן בקביעת יעוד השעירים ביום הכיפורים. ייתכן שהשעירים נקבעים על ידי אמירת או מעשה הכהן הגדול וייתכן שפעולת ההגרלה היא הקובעת.
העלון נחתם במילי דהספדא של הרב יהודה שביב על הרב שאול ישראלי זצ"ל. הדברים נאמרו בבית המדרש בימי השבעה על מותו של הרב ישראלי זצ"ל. "בִּלַּע המות לנצח ומחה ה' א-להים דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ כי ה' דִבֵּר". [הופיע גם בעלון שבות בוגרים ח'.]
חורף פורה ומוצלח,
משה שפטר ובני הולצמן
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)