תזריע - מצורע | זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו והובא אל־הכהן
"זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו והובא אל־הכהן." (ויקרא יד/ב)
משמעות הלשון "והובא" היא, במידה והאדם לא יבא אל כהן ביוזמתו הרי שכופין אותו לבוא אל הכהן. לשון "והובא" מופיע מוקדם יותר בעניין המצורע. תחילה,
"אדם כי־יהיה בעור־בשרו שאת או־ספחת או בהרת והיה בעור־בשרו לנגע צרעת והובא אל־אהרן הכהן... " (ויקרא יג/ב)
ושוב מספר פסוקים לאחר מכן,
"נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל־הכהן." (ויקרא יג/ט)
בשני המקורות מפרק יג' ניתן להבין את הכפייה. באדם מתגלים סימני צרעת אך הוא נמנע מלגשת אל הכהן מחשש שיוכרז טמא, לכן על חבריו להביאו – בכפיה אל הכהן. אין מקום לספק טומאה בתוך המחנה ובירור הדבר בפני הכהן נדרש. במידה והנגע לא מוחלט הרי שיש להסגיר את בעל הנגע שבעת ימים. ואם הנגע מוחלט וטמא הרי שיש להרחיקו מן המחנה כפי שמתואר בפסוקים:
" והצרוע אשר־בו הנגע בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ועל־שפם יעטה וטמא טמא יקרא כל־ימי אשר הנגע בו יטמא טמא הוא בדד ישב מחוץ למחנה מושבו." (ויקרא יג/מה-מו)
מנגד, בפסוק העוסק ביום טהרתו לשון "והובא", במשמעות כפייה, אינו מובן. אם האדם בוחר להישאר טמא, אם הוא מעדיף לשבת בדד מחוץ למחנה, מה לנו למנוע זאת? הדבר וודאי עומד בניגוד לתפיסה המערבית הגורסת "חיה ותן לחיות". תפיסה זו גורסת שכל עוד אדם לא פוגע בעצמו או באדם אחר ראוי לתת לו לחיות כאוות נפשו. אם כן למה דורשת התורה התערבות חיצונית?
בשימוש במילה אחת, בצורה מסוימת, מלמדת התורה מספר ערכים חשובים. ראשית, התורה, ברמה הטכנית, מלמדת שיש דרישה מאדם להיטהר מטומאתו. טומאה עומדת בניגוד לקדושה ובכך מונעת מהאדם למלא את ייעודו בחיים. זהו העיקרון המופיע במקומות אחרים באמרה "טבילה בזמנה מצווה".
שנית יש כאן מסר על חשיבות ההשתייכות לכלל ודחיית הרעיון של פרישה מהציבור. התורה דוחה את האפשרות שאדם ישב בדד מחוץ למחנה בשעה שאין צורך לכך. ונקודה שלישית התורה מלמדת שיש חובה על האדם להתערב במקום שטובת חברו דורשת זו. התערבות זו היא לא רק במקום שהאחר רוצה אך לא יכול להשיג את המטרה לבד. התערבות שייכת ונדרשת גם במקום שהזולת לא מבין, או לא רוצה, את הטובה שבדבר. כל ישראל ערבים זה בזה דורש מהאדם לפעול לטובת הזולת גם במקום שאין הזולת רוצה בהתערבות כזו. יש כמובן לבחון אם הדבר באמת לטובת הזולת אבל במקום שהטובה ברורה ומוגדרת יש לפעול למענה.
בשורות טובות ישועות ונחמות.
יום עצמאות שמח ושבת שלום
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)