בשלח | וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים

בסוף פרק יד' לפני שירת הים מופיעים שני פסוקים בהם מופיע השורש "ראה" שלש פעמים. 

"ויושע י-הוה ביום ההוא את ישראל מיד מצרים וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים.  
וירא ישראל את היד הגדלה אשר עשה יהוה במצרים וייראו העם את י-הוה ויאמינו בי-הוה ובמשה עבדו." (שמות יד/ל-לא) 

שרש ראה מתפרש לעיתים בלשון ראייה, בין בעין ובין בדעת. אך שרש זה יש בו גם משמעות של יראה (מלשון יראת שמיים או יראת חטא). רוב המפרשים מבינים את האמור בפסוק השני "וייראו העם את ה'" בלשון יראה - העם רכש יראת ה'. ויש (ראו אבן עזרא) המפרשים גם את וירא ישראל שבתחילת הפסוק מלשון יראה. בדברנו כאן ננסה להבין את כל המובאות בשני הפסוקים בלשון ראייה.  
אחר חציית הים וטביעת המצרים בו, רואים ישראל את גופותיהם של המצרים על שפת הים, "וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים." מתוך ראיה זו בהמשך רואים ישראל ראייה אחרת: "וירא ישראל את היד הגדלה אשר עשה י-הוה במצרים." בשלב זה יכולים ישראל לראות מעבר לעצם הגופות, הם רואים את יד ה' שהביאה את ההצלה. ולבסוף בשלב שלישי "וייראו העם את י-הוה", ישראל רואים את הנוכחות האלוקים בחייהם.  
בכל התקופה בה הקב"ה מכה ונוגף במצרים, ישראל חיים בתחושה של חולשה ושיעבוד. ישראל חוששים שהמצרים החזקים מהם ינקמו בהם. אפילו אחר יציאתם ממצרים עדיין מכרסם בהם החשש שמצרים ירדפו אותם ויהרגו או יחזירו אותם לשעבוד. לאור זאת אין הם מסוגלים לראות, ולהעריך את מעשיו של הקב"ה. רק כאן על שפת הים אחר שסוף סוף סרה תחושת הסכנה העומדת בפתח יכולים העם לראות את "מצרים מת על שפת הים" ולהבין שהם באמת חופשיים. מתוך השחרור מחשש נקמה ועונש מסוגלים ישראל לראות לא רק את המציאות של "מצרים מת על שפת הים" אלא גם את הגורם לכל זאת, "וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים". הם מסוגלים להבין ולהעריך שגאולתם באה על ידי מעשיו, ידו הגדולה, של קודשא בריך הוא. תובנה זו משתרשת עמוק יותר בליבם ובשלב מסוים הם רואים לא רק את מעשה ה' בים סוף אלא "וייראו ישראל את ה'". עתה הם מסוגלים לראות את התמונה בכללה ולהעריך את נוכחותו של הקדוש ברוך בחייהם בכלל. דבר זה כמובן גורם ל-"ויאמינו ביהוה ובמשה עבדו".  
גם אנחנו, כמו ישראל במצרים, פעמים רבות שקועים בטרדות חיינו ומתקשים לראות ולהעריך את נוכחות הקב"ה בהם. פסוקים אלו מלמדים אותנו שראוי לו לאדם לעצור מפעם לפעם לבחון את חייו, להבין ולהכיר את נוכחות ה' בהם. 
עלינו לראות את הקב"ה בחיינו ומתוך כך לשיר "את השירה הזאת לה' " 
שבת שלום