ואתחנן | "נחמו נחמו עמי יאמר א-לוהיכם"

"נחמו נחמו עמי יאמר א-לוהיכם". במילים אלה נפתחת הפטרת שבת נחמו ובמילים אלו למעשה נפתחת סידרת שבעת הפטרות הנחמה. קריאתם של הפטרות אלו מלמד למעשה שתקופה זו היא תקופת נחמה ולכן במקום קטעי נביא הנוגעים בתכני הקריאה השבועית אנו קוראים בנביא בענייני היום – ימי נחמה. עם זאת, יתכן שבקריאה זו יש גם חיבור חשוב לתכני הפרשה. 
פרשת ואתחנן (שהיא כידוע תמיד נקראת בשבת נחמו) מזמנת לנו שני קטעים מרכזיים בחיי האמונה היהודית. תחילה אנו קוראים את עשרת הדברות ומאוחר יותר את שמע ישראל, הקטע הראשון שבקריאת שמע. 
עשרת הדיברות פותחים בקריאה "אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים... לא יהיה לך א-לוהים אחרים על פני". וממש כמענה קורא משה לישראל "שמע ישראל ה' א-לוהינו ה' אחד. (בירושלמי ברכות פ"א הל' ה מובא בשם רבי לוי שכל עשרת הדיברות רמוזות בשתי הפרשיות הראשונות של שמע). הקב"ה מכריז לעם ישראל: אנכי ה' = אדנות לכל, א-לוהיך=א-ל הנעבד ומשגיח, ייחודי לעם ישראל, ואני יחיד – לא יהיה לך א-לוהים אחרים על פני. ועם ישראל עונים: ה' – אדון כל, א-לוהינו=הא-ל אותו אנו עובדים, ה' אחד - ואין אחר. 
במובן הפשוט ישנה קריאה של הקב"ה להכיר בו באדנותו ולעבדו כא-לוהינו, ואנו מצדנו מקבלים עלינו עול מלכות שמים. אנו מכריזים שאמנם ה' הא-לוהים אשר הוציאנו ממצרים הוא א-לוהינו היחיד. אך בקריאה והיענותם של ישראל לה יש גם מרכיב אחר- מרכיב של נחמה. 
בין אוסף פירושיו לפסוק "נחמו נחמו עמי יאמר א-לוהיכם" מציע ה-אלשיך, "נחמו נחמו עמי, ומה היא הנחמה שיאמר הוא יתברך, היא שהוא א-להיכם שאין לך נחמה גדולה מזו. "אנכי ה' א-לוהיך" מחד, מחייב ומשעבד, ובו זמנית זו היא הנחמה הגדולה מכל.

שבת שלום