כי תצא | אשר עשה ה' אלוקיך למרים

"זכור את אשר־עשה י-הוה א-להיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים."

על רקע מדרש ההלכה בספרי רש"י בפרושו לפסוק כותב:

"זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים. אם באת להזהר שלא תלקה בצרעת אל תספר לשון הרע, זכר העשוי למרים שדברה באחיה ולקתה בנגעים."  

פרשנות זו אמנם מתאימה לדרך מדרשי ההלכה אך אין היא תואמת את לשון הפסוק. אילו כוונת הפסוק היה לומר רק כדברי המדרש מן הנכון הוא שיהיה כתוב פסוק זכור את נגע הצרעת... הלשון הכללית והרחבה יותר של הפסוק, "אשר עשה ה' למרים" נועד ללמד על דבר רחב יותר.

הנצי"ב בפרושו לפסוק זה עומד על כך שבסיפור בספר במדבר מסופר שאהרון פנה למשה שיתפלל על מרים. מה שביקש אהרון היה שלא תצטרך מרים לעבור את תהליך ההיטהרות מן הצרעת. למעשה בקשתו של אהרון היא שמרים רק תלקה בצרעת אשר תעבור מידית כפי שהיה אצל משה בסנה, וימנה ממנה בזיון של שאר התהליך. אך הקב"ה אינו נענה לבקשתו של אהרון וקובע "הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף." הקב"ה דווקא רוצה שמרים תעבור את כל התהליך ו-"תכלם". 

הנצי"ב ממשיך ומסביר "ואמר תסגר מרים ודן אותה בעונש מוציא שם רע אף על גב שבשוגג וטעות דברה על משה בשקר. דבחטאים שבין אדם לחבירו אדם מועד לעולם בין שוגג בין מזיד."  

נראה לפי זה לומר שהשימוש הכללי יותר "אשר עשה ה' אלוקיך למרים" נועד להדגיש את העונש הרחב יותר ואת נקודת החומרה בהוצאת לשון הרע על האחר.  

התורה מלמדת אותנו אמנם דיבור לשון הרע אלול להביא לנגע צרעת. אך בשימוש הלשוני של "אשר עשה ה'" באה התורה לעורר בנו את חומרת דיבור לשון הרע ודיבה על אחרים. השימוש בלשון הרע פוגע בעצם הקיום החברתי של הציבור. אם מבקשים אנו לחיות יחדיו כחברה מאוחדת עלינו להסיר את השימוש בלשון הרע ודיבה מתוכנו.  

בשורות טובות ישועות ונחמות.  
שבת שלום