עקב | פחדכם ומוראכם יתן י-הוה

פרשתנו מסתיימת עם הבטחה משמעותית לישראל. 

"לא יתיצב איש בפניכם פחדכם ומוראכם יתן י-הוה א-להיכם על פני כל הארץ אשר תדרכו בה כאשר דבר לכם." (דברים יא/כה)

המפרשים התלבטו לגבי הלשון הכפולה של "פחדכם ומראכם", מה הצורך בכפילות הדבר במילים שונות? 
רש"י במקום מציע: 

"והלא פחד הוא מורא, אלא פחדכם על הקרובים, ומוראכם על הרחוקים." 

לאור דברי רש"י נראה שיש לקרוא את הפסוק כהבטחה כפולה המובאת בפסוק מרכב. 

פחדכם יתן י-הוה א-להיכם על פני כל הארץ אשר תדרכו בה. 
ומוראכם יתן י-הוה א-להיכם על פני כל הארץ. 

המילים "על פני כל הארץ" משמשות את שתי ההבטחות מאגדות אותם יחד.  
משך חמישים השנים האחרונות חיינו במציאות התואמת פחות או יותר את ההבטחה הזו, אך די לקחנו את הדבר כמובן מאליו. בעשרת החודשים האחרונים דברי ההבטחה די התפוגגו. אויבנו הקרובים אינם מגלים סימני פחד משמעותי. החל מההתקפה הנוראית בחג שמחת תורה והמשך בניסיונות תקיפה חוזרים ונשנים מכיוונים שונים, אויבנו אינם מגלים סימני רתיעה משמעותיים.   
וכמו כן ביטויים אנטישמיים, שבעבר הייתה רתיעה לבטאם ואלו שבוטאו קיבלו תגובה דחייה ברורות. מאז שמחת תורה, על פני כל הארץ צצים ביטויי שנאה ואנטישמיות מילוליים, לצד מעשים המנסים לפגוע במדינת ישראל ובכלל עם ישראל. וחמור מכך, דברים אלו אינם נדחים על ידי מנהיגי ציבור העולם אלא להיפך יש ביניהם אלו המשתתפים בדבר.  
אם ננסה לשאול את עצמנו מה פשר הדבר? מדוע ההבטחה הזו אינה עומדת לנו? נצטרך לחזור מספר פסוקים לאחור לפסוק המשמש תנאי להבטחת הקב"ה. 

"כי אם שמר תשמרון את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוה אתכם לעשתה לאהבה את י-הוה א-להיכם ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו." (דברים יא/כב)

פחד העמים הקרובים ויראת הרחוקים מותנת ב- "אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת..." אם אין שמירת הדברים אין "פחדכם ומראכם יתן ה' אלקיכם". 
עלינו לשאול את עצמנו במה לא שמרנו את "המצוה הזאת"? מה החסרנו בביטוי "לאהבה את ה' אלקיכם"? ואלו מעשים עשינו שמנוגדים ל-"ללכת בכל דרכיו"? אך חשוב לשים לב, הפסוק אינו אומר אם תשמרון. הפסוק אומר אם שמור תשמרון, שמור בלשון יחיד. על כל אדם לשאול את עצמו במה לא שמרתי אני את המצוה? היכן מעדתי אני באהבת ה'? וכיצד לא הלכתי אני בדרכיו?  ולמקד את התשובות כלפי מעשיו ולא כלפי התנהגות זולתו.  
בשורות טובות ישועות ונחמות. 
שבת שלום