ויחי | "ראובן בכרי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז"

הדיון בעניין בכור נסוב לרוב בבן. הדיון מתמקד סביב שאלת מעמדו הייחודי וזכויותיו של הבכור. בתורה מוצאים שבן בכור יורש כפל, חלק יתר מכל אח אחר. הבכור הוא באופן טבעי המומלך למלוך תחת אביו. בחברות רבות הכהונה הייתה מיועדת דווקא לבכורות. עד היום בחברות מסוימות הבכור נתפס כממשיך דרכו של אביו הן בתפקידים רוחניים והן בחברות מסחריות פרטיות. 
על דרך זו מפרש רש"י את הפסוק, 

"ראובן בכורי אתה...". 
"יתר שאת. רָאוּי הָיִיתָ לִהְיוֹת יֶתֶר עַל אַחֶיךָ בִכְהֻנָּה, לְשׁוֹן נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם:
ויתר עז. בְּמַלְכוּת, כְּמוֹ: וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ (שמואל א ב'), וּמִי גָּרַם לְךָ לְהַפְסִיד כָּל אֵלֶּה?"

מנגד האבן עזרא והרשב"ם ממקדים את דברי הפסוק בהשפעה של לידת ראובן על יעקב.

"ראובן בכורי אתה כחי. בך נראה בתחלה כחי והבכור יקרא ראשית און."

לידתו של כל ילד היא דבר ברוך ומשמח. עם זאת לידתו של הבכור היא ייחודית ומשמעותית במיוחד. ייחודיותה בכך שהיא הופכת את אביו ואמו של הנולד/ת להורים. לפני לידת ילדם הראשון כל זוג הם למעשה שני אנשים שבחרו לשלב את חייהם זה עם זו, וזו עם זה. מרגע לידת ילדם הראשון הן נהיים הורים. הם עכשיו בעלי אחריות משותפת בשמירת וטיפוח הילד. הם אמונים על חינוכו והכנתו להמשך חייו. אחריות זו מוציאה או מביאה לאור כוחות ויכולות שלא נודעו באותם אנשים לפני כן. 
לפי דברי האבן עזרא יעקב בדבריו עומד על ממד ייחודי בראובן. לידתו הוציאה לפועל כוחות ביעקב שלא נודעו לפני כן. גם אם בעקבות החטא ראובן מאבד כל מני זכויות ייחודיות לבן בכור, דבר אחד תמיד יהיה לו – הוא עשה את אביו לאב והוציא לפועל את כוחותיו כהורה. 
בשורות טובות ישועות ונחמות 
שבת שלום