נח | את קשתי נתתי בענן
והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ. ויאמר א-להים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם לדרת עולם את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ (בראשית ט/יא-יג)
המפרשים חלוקים אם הקשת נבראה בזמן בריאת העולם או שהיא בריאה מחודשת אחר המבול. כך או כך ברור שהקשת מיועדת להדגיש את הברית בין הקב"ה ועולמו:
וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל נפש חיה בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר (בראשית ט/טו)
חז"ל בגמ' בברכות הרחיבו את משמעות התגלות הקשת.
ואמר רבי אלכסנדרי אמר רבי יהושע בן לוי הרואה את הקשת בענן צריך שיפול על פניו שנאמר כמראה הקשת אשר יהיה בענן וגו׳ ואראה ואפל על פני. לייטי עלה במערבא משום דמחזי כמאן דסגיד לקשתא אבל ברוכי ודאי מברך. מאי מברך ברוך זוכר הברית. במתניתא תנא רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא אומר נאמן בבריתו וקיים במאמרו. אמר רב פפא הלכך נימרינהו לתרוייהו ברוך זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו.
רבי יהושע בן לוי סבור שהרואה קשת בענן צריך ליפול על פניו אך חכמי ארץ ישראל מתנגדים לנפילה ארצה משום שהדבר נראה כאילו סוגדים - עובדים את הקשת. אך גם חכמי ארץ ישראל סבורים שראיית הקשת מצריכה תגובה ומחייבים את הרואה לברך. נחלקו חכמים מהי הברכה הראויה ולאור זאת רב פפא קובע שיש לומר ברכה המשלבת את שתי הנוסחאות השונות. משתמע מכך שבין לרבי יהושע בן לוי ובין לחכמי ארץ ישראל הרואה קשת בענן נתפס כרואה שכינה ומחלוקתם היא רק לגבי התגובה הנאותה.
מדוע תפסו חכמים את ראיית הקשת כראיית הקב"ה? או במילים אחרות מדוע סברו חכמים שהקשת היא השתקפות של הקב"ה?
אפשרות אחת היא שמראה הקשת הוא בעצם תקשורת ללא מילים של הקב"ה עם האדם. הקב"ה מעביר לאדם מסר במחזה ולא במילים. עצם התקשורת הזו מבטאת נוכחות של הקב"ה ומצריכה את תגובתו של האדם.
אפשרות אחרת היא שהקשת מגלמת את מהות הקב"ה. הקב"ה לפי התפיסה היהודית אינו גוף ואין לו דמות הגוף. בו זמנית, הישות הזו של הקב"ה בכוחה להשפיע על כל העולם. השפעת הקב"ה נעשית דרך היבטיו המגוונים ומידותיו השונות.
כך גם הקשת שהיא למעשה הישברות גלי האור בטיפות המים שבענן. השמש אינה חומר יצוק, בדומה לכדור הארץ או שאר כוכבי הלכת, אלא גזים הנשרפים. ועם זאת השמש יוצרת חום ואור המשפיעים על החיים בעולם. כאשר קרן האור הנדמית כדבר אחיד פוגעת בטיפות המים היא מכופפת (נשברת) והמרכיבים השונים בה מתגלים בצורת מגוון צבעים.
כמו הקב"ה אור (וחום) השמש שאינה גוף משפיע על העולם. אך אותם קרני אור היוצאים מהשמש ומשפיעים על עולמנו הם למעשה מורכבים מממדים שונים המתבטאים בצבעים שונים. הרואה את הקשת רואה את הרעיון והמהות האלוקית וצריך להגיב על כך.
רבי יהושע בן לוי מצריך נפילה על פניו מתוך תודעת הא-ל, היוצרת תמונה ותחושת נוכחות אלוקית. חכמי ארץ ישראל מתנגדים למעשה הנפילה לארץ אך גם הם מצריכים תגובה לתודעה האלוקית ותחושת נוכחותו בצורה של ברכה מתאימה.
בימים קשים ומאתגרים אלה חשבתי לצרף גם קטע תפילה מאד רלוונטי. הקטע לקוח מתפילה רחבה יותר שנאמרה בתקופת הגאונים בראשי חודשים אחר קריאת התורה. את התפילה מצאתי תוך חיפוש לשיעור בעניין ברכות על ניסים שנעשו לישראל וליחידים בראש חודש מרחשוון. עם תחושה חזקה של יד ה' שהובילה אותי אליה אני חולק איתכם קטע זה.
סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר ראש חודש:
אחינו ישראל ונשיאי ישראל הנתונים בצרה ושביה הקדוש ברוך הוא ירחם ויחנן אותם ויושיעם בעבור שמו הגדול ויוציאם מצרה לרווחה ומאפלה לאורה ואימרו אמן. מי שעשה נסים לאבותינו וממצרים גאלם. הוא יגאל אותנו וישיב בנים לגבולם.
שבת שלום
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)