לך לך | היכן דיבר הקב"ה עם אברהם?

פסוקי הפתיחה של פרשת לך לך חוזרים אל הסיפור בסוף פרשת נח. הקב"ה מצווה את אברהם:

"ויאמר י-הוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" (בראשית יב/א)

אמנם בפסוק כאן לא מסופר לאן אברהם נקרא ללכת. אך בפסוק בהמשך מתבהר שאברהם הולך לארץ כנען. 

"ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען." (בראשית יב/ה)

כאמור סיפור דומה כבר סופר לנו בסוף פרשת נח:

"ויקח תרח את אברם בנו ואת לוט בן הרן בן בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבאו עד חרן וישבו שם." (בראשית יא/לא)

סמיכות הסיפורים וההבדלים ביניהם, חלקם הבדלים משמעותיים, מעורר דיון רחב במפרשים. בין הנושאים הנידונים: היכן דיבר הקב"ה עם אברהם? האם היה זה בחרן או מוקדם יותר באור כשדים? ובהתאם האם יוזמת ההגירה הייתה של אברהם בעקבות דברי הקב"ה או של תרח? אם הייתה זו יוזמה של אברהם מדוע התורה בפרשת נח אומרת התורה "ויקח תרח" ולא ויקח אברהם? 
נראה לנו להציע שניתן להתמודד עם השאלות ואולי ליתר את רובם, אם נציע שלמעשה התורה מספרת שני סיפורים שונים המתייחסים לאותו אירוע. הסיפור בפרשת נח הוא סיפורו של תרח ואילו הסיפור בפרשת לך לך הוא סיפורו של אברהם. 
לפי מסורת חז"ל תרח היה דמות חשובה בעולם העבודה זרה ואפילו היה ספק חשוב של פסלים. מצד שני הקב"ה אומר לאברהם בהמשך "ואתה תבוא אל אבותיך בשלום תקבר בשיבה טובה" (בראשית טו/טו). נשאלת השאלה איזו בשורה זו לאברהם שיבא אחר מותו אל אביו – אדם רשע? תשובתם של חז"ל היא שבדברים אלה נתבשר אברהם שתרח חזר בתשובה. הרב סולובייצ'יק הציע שהנקודה בה ניתן לזהות את תשובתו של תרח היא בתיאור היציאה מאור כשדים. תרח בוחר לנתק קשר עם תרבות עבודה זרה מפותחת וללכת למקום שם אין את אותו להט לעבוד עבודה זרה.
זהו סיפורו של תרח המסופר בסוף פרשת נח. בסיפור זה אין משמעות להתגלות הקב"ה לאברהם. תרח הוא המתמודד עם דרך חייו, ותרח הוא היוצא ומוציא את בני משפחתו מאור כשדים – מקום עבודה זרה. 
הסיפור השני הוא סיפורו של אברהם. בסיפור זה המוקד הוא בהתגלות ה' לאברהם ובהתמסרותו של אברהם לדבר ה'. אין זה חשוב אם ההתגלות הייתה באור כשדים או בחרן. אם אברהם החל את נדודיו בגלל אביו או בגלל דבר ה'. בכל מקום שהייתה ההתגלות חשוב שאברהם נענה לה, נטש משפחתו ואת כל שורשי קיומו והלך למקום שהקב"ה רצה שילך לשם.
בקריאת התיאור הכפול של אותם אירועים אנו לומדים מסר חשוב. אותם אירועים, אותן חוויות, עשויים להשפיע ולעצב אנשים, בעלי אישיות שונה שחוו מכלול חוויות חיים שונים, בצורה שונה לחלוטין. 
בשורות טובות ישועות ונחמות
שבת שלום