לך לך | אם מחוט ועד שרוך נעל

שתי הפרשיות הראשונות בספר בראשית נותנות רקע כללי על הבריאה והתפתחות העולם ואילו בפרשת לך לך מתחיל הסיפור המרכזי של התורה - סיפורו של עם ישראל.

ויאמר י-הוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך (בראשית יב/א) 

פסוק הפתיחה לפרשתנו קובע את המערכת המורכבת של ישראל וא-לוהיו. בפסוק מתגלית מערכת יחסים בין האדם (אברהם) והקב"ה ובין האדם לארצו שהנחיל לו אלוקיו.  
פרשתנו מציגה את דמותו ואישיותו של אברהם (אברם בחלקה הראשון של הפרשה). אברהם הוא איש עם חזון, חזון דתי של אל אחד שהוא מקור הכל, ויסוד כל הכוחות שבעולם. אברהם בא לארץ כנען ומהלך לאורכה על מנת להציג וללמד ברוגע ובאהבה את תפיסת עולמו ואת ערכיו.

ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ... 
ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח לי-הוה ויקרא בשם י-הוה (בראשית יב/ו,ח) 

אברהם מבקש להפיץ את רעיונותיו בדרכי שלום וללא עימותים. הוא שותק מול טענות הכזב של פרעה לפני גירושו ממצרים. וכן על מנת שלא להגיב לעימותים עם לוט בעקבות המריבות בין רועיהם, אברהם נותן ללוט לבחור את מקומו, והוא אברהם ילך למקום אחר.  
אך כאשר לוט נלקח בשבי לא מהסס אברהם לצאת למלחמה.

ויקחו את לוט ואת רכשו בן אחי אברם וילכו והוא ישב בסדם. (בראשית יד/יב)

הכובשים את סדום לוקחים את רכושה ואת לוט עם רכושו. חטיפתו של לוט היא משום שהוא "בן אחי אברם". החטיפה נועדה לפגוע באברהם ולהוציא ממנו דמי כופר. (ראה דברי הספורנו לפסוק יב) 
אך כאן מפתיע אברהם אות חוטפיו ואותנו.

וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות וירדף עד דן.  
ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וירדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק. (בראשית יד/יד-טו) 

אברהם איננו מהסס, מכשיר את חניכיו להילחם ויוצא ומכה בחוטפים עד סילוקם כליל. אברהם איש השלום והחזון הופך ללוחם נוקשה המביס את הרשעים עד כלותם. ובכל אופן המלחמה והניצחון אינם מוצאים את אברהם מאיזונו הערכי ומיד בתום המלחמה:  

וישב את כל הרכש וגם את לוט אחיו ורכשו השיב וגם את הנשים ואת העם... 
ויאמר אברם אל מלך סדם הרימתי ידי אל י-הוה א-ל עליון קנה שמים וארץ.  
אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את אברם.  
בלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו אתי ענר אשכל וממרא הם יקחו חלקם. (בראשית יד/טז, כב-כד) 

אברהם יצא למלחמה לסלק את הרע ולהשיב את לוט מן השבי. אין לאברהם עניין בשלל או מתנות שאין ניכר בהם שהם מתנת ה'. עניינו רק בסילוק הרע מן העולם ובהפצת שם ה'.  
אנו תפילה שהקב"ה יצליח דרכנו ויחזק ידינו לסלק את הרשע הסובב אותנו בדמות החמס ושותפיו. ועם זאת אנו מבקשים שלא נאבד את עליונותנו המוסרית והערכית ונשכיל כאברהם אבינו, עם תום הלוחמה, לחזור לחיים ערכיים ולקידוש והפצת שם ה' בעולמו.  
שבת שלום