נשא | למעול מעל בי-הוה

חז"ל לימדונו שיש משמעות לסדר פרשיות ויש לחפש משמעות בסמיכות פרשיות. אחת הדוגמאות הידועות לסמיכות משמעותית מופיעה בפרשתנו. חז"ל שואלים מדוע נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה. והתשובה היא, ללמדנו שהרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין. כאן ננסה לבחון את הסמיכות של פרשת סוטה לקודמתה.

"דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל בי-הוה ואשמה הנפש ההוא" (במדבר ה/ו)

רש"י מסביר "וכתב כאן פרשת גוזל ונשבע על שקר". מדובר באדם שתחילה גוזל ואחר כך מנסה להכחיש את גזלתו בשבועת שקר שלא גזל. שבועה זו היא "ומעלה מעל בה'" סוג של מעילה.  
ביטוי דומה משמש את התורה בתיאור מעשה הסוטה. 

"דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל." (במדבר ה/יב) 

ושוב בהמשך: 

"והשקה את המים והיתה אם נטמאה ותמעל מעל באישה... " (במדבר ה/כז) 

האישה המזנה עם אחר מועלת בבעלה.  
בשתי הפרשיות הפניית העורף לקב"ה ולבעל, לצורך סיפוק עצמי, נקראת מעילה.  
ונראה שהתורה באה ללמד באמצעות הסמיכות הזו - אדם המוכן להפנות עורף כלפי קודשא בריך הוא, למעול בו, לצורך סיפוק עצמי, בהמשך גם יפנה עורף, ימעל, במשפחתו ובבן/בת זוגו.  
המעילה בקדוש ברוך הוא היא למעשה מעילה ובגידה בפנימיות האישית של האדם עצמו. החוטא מפנה עורף לקב"ה אך בהיותו נברא בצלם אלוקים, הוא מפנה עורף לעצמו. אדם המועל בעצמו אין לו כלים למחויבות ואחריות כלפי אחרים. התורה מלמדת שעל מנת לקיים ולשמר חברה בריאה עם אחריות ומחויבות הדדית צריך האדם ללמוד תחילה מהי מחויבות לדברים הבסיסיים. רק אדם שמבין מהי מחויבות ואחריות כלפי עצמו ובוראו יוכל להרחיב את המעגל כלפי אחרים. תחילה כלפי בן או בת זוג, כלפי משפחה, ומכאן לבנות חברה בריאה ואמינה.   
בשורות טובות ישועות ונחמות. 
שבת שלום