בהעלותך | ותדבר מרים ואהרן במשה

פרשתנו מסתיימת בסיפור תלונתם של מרים ואהרון נגד משה על יחסיו עם אשתו.

"ותדבר מרים ואהרן במשה על־אדות האשה הכשית אשר לקח כי־אשה כשית לקח. ויאמרו הרק אך־במשה דבר י-הוה הלא גם־בנו דבר..." (במדבר יב/א-ב)

במבט ראשון, בקריאת פסוק א', נראה שהביקורת של מרים ואהרון היא בבחירה של משה לשאת אישה כושית. אך קריאת הפסוק הבא מבהירה שלא זו הטענה. מה לנבואתם של מרים ואהרון ובחירת משה אישה כושית? לכן, הפירוש המקובל הוא שבקורתם היא על גירושיה של אותה אישה בגלל צורכי נבואתו. טענתם היא שגם הם נביאים אך לא נהגו בפרישות גמורה מבני זוגם, נבואה אינה מצריכה פרישות גמורה.
תגובתו של הקב"ה לדבריהם, המופיעה בפסוקים הבאים, קשה וחותכת, במיוחד כלפי מרים.

"ויאמר י-הוה פתאם אל־משה ואל־אהרן ואל־מרים... ויאמר שמעו־נא דברי אם־יהיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר־בו. לא־כן עבדי משה... פה אל־פה אדבר־בו ומראה ולא בחידת ותמנת י-הוה יביט... ויחר־אף יהוה בם וילך. והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג..." (במדבר יב/ד-י)  

מדוע מגיב הקב"ה בצורה כה נוקשה וכעוסה נגד אהרון ומרים. מי הם הדוברים? הרי מדובר באחיו ואחותו שכבר גילו בעבר את אהבתם ותמיכתם במשה. מרים שלוקה כאן היא אותה מרים שעמדה על סף היאור לשמור על משה כאשר הושם בתיבה ביאור. היא אותה מרים שמיהרה להציע לבת פרעה להביא לה מינקת (אם התינוק) בכדי לדאוג לשלומו. האם יש כאן איזה ספק שמרים ואהרון פעלו מתוך אהבה ואכפתיות למשה? האם יש ספק שמטרתם הייתה רק לקבע שלום בית בביתו של אחיהם? מדוע אם כך מגיב הקב"ה בצורה כה בוטה? 
הנראה שמרים פעלה ללא ספק מתוך כוונות טובות. לגביה ולגבי אהרון שלום בית הוא יסוד משמעותי בחיי תורה. טעותה של מרים שהיא נתפסה לאידאלים שלה ולא חשבה מעבר לכך. האם יעלה על דעתינו שמרים לא הייתה מודעת לגדלות וייחודיות נבואתו של משה? יתכן שכל הפרטים המובאים בדברי הקב"ה לא היו ידועים למרים, אבל עצם ייחודיות נבואתו של משה ודאי הייתה ידועה לה. 
מרים שגתה כאשר היא נתפסה לערך של שלום בית ולא חשבה על המערכת הרחבה והמורכבת יותר. היא מן הסתם ידעה, אבל לא התייחסה לידיעתה שמשה הוא נביא ייחודי. ביקורתו של הקב"ה לאהרון ומרים היא שהם נתפסו לאידאלים שלהם, נתנו להם להכתיב את מעשיהם ולא חשבו על המערכת בשלמותה. אילו הם היו חושבים על כלל הפרטים לא היו מרים ואהרון מדברים במשה, הם היו באים ושואלים את משה למהות מעשיו ומן הסתם נענים כראוי. בהתנהגותם זו יצרו מרים ואהרון חילול ה' ופגיעה בנביאו משה.  
אידאלים הם בעלי חשיבות גדולה. אך אל לנו לתת להם להשתלט על חשיבתנו ולא על מעשינו. כפי שאמר הקב"ה למלך כוזר בספר הכוזרי "כוונותיך רצויות, מעשיך אינם רצויים". 
בשורות טובות ישועות ונחמות.
שבת שלום.