ירמיהו פרק כ"ט | איך מזהים נביא שקר
המאבק בנביאי השקר לא נעצר רק בגבולות הארץ. גם גולי יהודה שיושבים בבבל מתמודדים עם נביאי שקר שמתנבאים על מפלת בבל והגאולה שמתקרבת. ירמיהו שולח מהארץ מכתב לבבלים שלא יקשיבו, שישתקעו בבבל ושהגאולה תגיע רק בעוד שבעים שנה, אך למאבק יש שני צדדים, וכמו שירמיהו שולח מכתבים לבבל ככה גם הנביאים הבבלים שולחים מכתב לארץ ומבקשים שיעצרו את ירמיהו. שליחת המכתב מלמדת אותנו על המעמד וההשפעה שהייתה לגולים הבבלים על היישוב בארץ. נביא, או מנהיג, מבבל, יכול לשלוח הוראות לכהן שאחראי על בית המקדש ולנזוף בו על היחס שהוא נותן לירמיהו: "וְעַתָּה לָמָּה לֹא גָעַרְתָּ בְּיִרְמְיָהוּ הָעַנְּתֹתִי הַמִּתְנַבֵּא לָכֶם".
בעיית נביאי השקר היא אחת הבעיות המרכזיות של ספר ירמיהו, ובשיעור מימי העיון ד"ר יושי פרג'ון מציג את הבעיה: מרגע שיש מושג של "נביא", אז כמו שנביאי האמת יכולים להגיד "כה אמר ה'" ולכוון את העם להתנהגות מסוימת, מסתבר שכל אחד שרוצה להשיג כוח והשפעה יוכל להגיד "כה אמר ה'". מה אמורים בני ישראל לעשות? איך אפשר להבדיל?
כבר התורה מתמודדת עם הבעייתיות ומציגה שתי דרכים לבחינה מי הוא נביא אמת ומי נביא שקר. הדרך הראשונה היא המופת. משה רבנו שואל את ה' "וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי כִּי יֹאמְרוּ לֹא נִרְאָה אֵלֶיךָ ה'" (שמות ד, א). הפתרון שהקב"ה מציע לו הוא מופת – נס שהוא יכול לעשות ובכך להוכיח שה' שלח אותו. הרמב"ם מפחית ממשמעות המופת, ובכל מקרה בתקופת ירמיהו התמעטו המופתים, ואמנם נביאי השקר לא יכולים לעשות מופתים – אבל גם ירמיהו אינו עושה שום מופת במהלך תקופתו כנביא.
המבחן השני שהתורה מציעה הוא מבחן ההתגשמות. כך מופיע בפרשיית הנביא בספר דברים: "וְכִי תֹאמַר בִּלְבָבֶךָ אֵיכָה נֵדַע אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ ה': אֲשֶׁר יְדַבֵּר הַנָּבִיא בְּשֵׁם ה' וְלֹא יִהְיֶה הַדָּבָר וְלֹא יָבֹא הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ ה' בְּזָדוֹן דִּבְּרוֹ הַנָּבִיא לֹא תָגוּר מִמֶּנּוּ" (דברים יח, כא-כב). אם הנביא הבטיח משהו, והוא לא התגשם, מבינים שהוא נביא שקר. אבל במבחן הזה יש בעיה מובנית: מה הדדליין בו הנביא צריך לעמוד?
אם הוא נותן מועד להתגשמות הנבואה, אז מובן – אם המועד יעבור אז נבין שהוא היה נביא שקר. אבל עד אז, לכאורה אמורים להקשיב. כאשר כל הנביאים עומדים ואומרים שבבל תיחרב ובני יהודה ינצלו, הם עוד לא נתפסו בשקר, אז בני יהודה אמורים להקשיב להם. ויותר מכך, אפילו אם הנבואה לא תתגשם במועדה זה לא בהכרח אומר שהנבואה היא שקר – ספר ישעיהו גדוש בנבואות גאולה שנאמרו מלכתחילה על חזקיהו, או על שבי ציון, ולא התגשמו במלואם. אנחנו פשוט אומרים שזו נבואה שתתקיים באחרית הימים. מה מונע מכל נביא להסביר ככה את הנבואות שלו שלא התגשמו?
כאן הדברים מגיעים למסר המיוחד בנבואה שלנו. אין איך להבחין בין נביא אמת לנביא שקר במבחן חיצוני. אבל אם נביא אחד מביא מסרים שדורשים מאיתנו להשתפר, ונביא אחר משמיע מסרים שנוח לנו לשמוע. אם נביא אחד זועק את זעקתו של החלש, ונביא אחר מהדהד את הטענות של בעלי הכוח. אם קבוצת נביאים אחת מורכבת מצדיקים שמנסים לעזור ולהחזיר בתשובה, וקבוצה אחרת של נביאים מרוויחה מעמד וכוח מהנבואות של עצמם, עד שאומרים עליהם ש"עָשׂוּ נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיְנַאֲפוּ אֶת נְשֵׁי רֵעֵיהֶם", אז אמנם יש לאדם תירוץ שהוא לא יכל לדעת מי הוא הדובר האמיתי של ה', אבל במבחן הפנימי, הוא היה אמור להצליח להבחין.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)