ישעיהו ו' | קדוש קדוש קדוש

הנבואה בפרק מתארת את אחת מהתגלויות השכינה המפורטות ביותר בתנ"ך. ישעיהו רואה את הקב"ה יושב על כסאו ואת השרפים שמקיפים אותו וקוראים לו בקריאה שזכתה להיכנס לתפילה בכינוי 'קדושה': "קדוש קדוש קדוש". נזכיר בקצרה שלוש נקודות להעמקה בפרק:

נבואת ההקדשה: פרשנים רבים, בעקבות המכילתא (מסכתא דשירה, ז), ראו בפרק זה את נבואת ההקדשה של ישעיהו. בעיקר בגלל החיפוש של ה' אחר שליח והתנדבותו של ישעיהו, ממנה עולה שעד כה לא היה שליח. אבל גם בגלל מערכת השוואות משמעותית שיש בין הנבואה אצלנו לנבואות ההקדשה של משה רבינו (שמות פרקים ג וד), ירמיהו (ירמיהו א) ויחזקאל (יחזקאל פרקים ב וג). מצורף מאמר מאת ד"ר נפתלי משל שמנתח את הצדדים לכאן ולכאן.

רם ונישא: במובן אחד, משמעות ההתגלות היא שעל אף שהקב"ה גבוה, קדוש ונשגב, בכל זאת "שׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת הַהֵיכָל" והוא מחובר לעולם הזה ושופט אותו. מנגד, הרב יואל בן נון מסביר שהנבואה שלנו מתארת את השכינה בתנועה. רם ונישא לא מתפרשים כשם תואר, אלא כפועל בבניין קל – 'רם' כמו 'קם' או 'נם'. כלומר, בתהליך של התרוממות. למעשה מדובר על נבואה בה ישעיהו רואה את השכינה עוזבת את המקדש בעקבות חטאי יהודה. הכיסא עולה למעלה, והתוצאה היא "מְלֹא כָל  הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". גם ב'מעשה מרכבה' שראה יחזקאל, המרכבה היא כלי הרכב של הקב"ה, וגם שם מתוארת עזיבה של השכינה את המקדש ויציאתה לדרך במקומות אחרים. מצורף השיעור המלא של הרב יואל מימי העיון. 

הנני שלחני: אם מותר שיהיה פסוק אהוב, אז הפסוק האהוב עלי בנביא הוא פסוק ח' בפרק שלנו: "וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל אֲ–דֹנָי אֹמֵר אֶת מִי אֶשְׁלַח וּמִי יֵלֶךְ לָנוּ וָאֹמַר הִנְנִי שְׁלָחֵנִי". יש בפסוק שני דברים שאינם מובנים מאליהם שאנחנו צריכים ללמוד מישעיהו: 1. הוא שומע את קול ה' שצריך משהו ושמחפש מתנדבים בעולם. 2. הוא אומר שהוא מוכן להיות האדם למשימה. 

גם בעולם שלנו ה' מדבר, וגם כיום יש משימות שהוא מחפש אליהם מתנדבים. כמה תורה אפשר להפיץ, כמה לבבות אפשר לקרב וכמה חסד אפשר לעשות. האם אנחנו נצליח לשמוע? האם אנחנו נכריז הנני שלחני?