ישעיהו י"ז | משא דמשק: האומנם?

פרקנו פותח בכותרת משא דמשק אבל מהר מאוד אנחנו שומעים בו על אפרים ועל יעקב. ההתייחסות המשותפת אל דמשק ואפרים מעלה באופן מתבקש את האפשרות שחזרנו לעסוק בפרשיית רצין ופקח אל מול יהודה, כאשר במסגרת זו מובאת כאן נבואת פורענות משמעותית על ארם וישראל המנסות לפגוע ביהודה.

הפסוקים מנבאים על מפלתם הצפויה של דמשק ואפרים, ועל השממה שתישאר בממלכות אלה לאחר הפורענות שיבואו עליהן. מעניין לחשוב מהי המשמעות של הבאת נבואות הפורענות הללו לא רק במסגרת הנבואה לאחז בפרקים ז-ח, אלא גם במסגרת חטיבת משאות העמים שבפרקים שלנו.

אחת מפסגות הפרק שלנו הוא הפסוק: "בַּיּוֹם הַהוּא יִשְׁעֶה הָאָדָם עַל עֹשֵׂהוּ וְעֵינָיו אֶל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל תִּרְאֶינָה: וְלֹא יִשְׁעֶה אֶל הַמִּזְבְּחוֹת מַעֲשֵׂה יָדָיו" (ישעיהו יז, ז-ח) ונסגרים כאן שני מעגלים משמעותיים: 1. האמירה שהאדם יפסיק לשעות אל המזבחות מעשה ידיו סוגרת מעגל עם תיאור החטא שבפרק ב': "לְמַעֲשֵׂה יָדָיו יִשְׁתַּחֲווּ לַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹתָיו" (ישעיהו ב, ח). 2. האמירה "ועיניו אל קדוש ישראל תראינה" מקבילה לאמירה שבפרק י' – "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא לֹא יוֹסִיף עוֹד שְׁאָר יִשְׂרָאֵל וּפְלֵיטַת בֵּית יַעֲקֹב לְהִשָּׁעֵן עַל מַכֵּהוּ וְנִשְׁעַן עַל ה' קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת" (ישעיהו י, כ).

הפרק נחתם במספר פסוקים שנאמרים אל המון עמים רבים. מיהם אותם עמים רבים ועל מי צפויה להגיע פורענות? הדימוי "מים רבים" מזכיר לנו את אשור עליה נאמר "אֶת מֵי הַנָּהָר הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים" (ישעיהו ח, ז). ובנוסף, מילים מרכזיות בפסוקים הללו מזכירים פסוקים ממשא בבל: שימו לב לדמיון הרב בין פסוקים י"ב-י"ג בפרקנו לפסוקים ד-ה בפרק י"ג, משא בבל.

גם מבחינה תוכנית, אפשר להבין בקלות מה הקשר של אשור למשא דמשק: גם בפרקים ז-י ראינו שלאחר נבואת המפלה לאפרים ודמשק, מוזכרת עליית אשור ולאחריה הנבואה על מפלת אשור. ואם כן גם כאן, לאחר נבואת המפלה לדמשק ואפרים, מוזכרת שוב נפילת אשור אחריהם. "זֶה חֵלֶק שׁוֹסֵינוּ וְגוֹרָל לְבֹזְזֵינוּ" (ישעיהו יז, יד; ושימו לב לדמיון ל"מהר שלל חש בז"). במילה אחרונה נזכיר שמוטיב הגערה במים (ישעיהו יז, יג) חוזר במספר מקומות במקרא והוא יכול להתקשר הן לקריעת ים סוף (אותה כבר פגשנו בפרק יא) והן לבריאת העולם בשימת גבול לים. ואכמ"ל.