יחזקאל פרק כ | בחמה שפוכה אמלוך עליכם

זקני ישראל יושבים לפני יחזקאל בנסיון ולדרוש את ה'. ייתכן שמדובר היה במפגש קבוע ותדיר, בו רצו לקבל הכוונה רציפה וקשר רציף מהקב"ה. ייתכן גם שמדובר על מאורע מסוים לגביו רצו לקבל הכוונה מהקב"ה. אפשר להציע שניסו לייצר שינויים דתיים בעבודת ה' הפולחנית שבגלות. כיוון כזה מקבל חיזוק מתגובת יחזקאל: "וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיוֹ לֹא תִהְיֶה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים נִהְיֶה כַגּוֹיִם כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת לְשָׁרֵת עֵץ וָאָבֶן", משמע שיש רצון של העם להיות ככל הגויים באיזה עניין וייתכן שהכוונה היא לשינוי סדרי עבודת ה'.

כיוון אחר עושה שימוש בתאריך שמתאר בפתיחת הפרק: "וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית בַּחֲמִשִׁי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ". הזמנים ביחזקאל נמנים לגלות יהויכין, וממילא השנה השביעית לגלות היא השנה השישית למלכות צדקיהו. מה קרה בחודש אב של השנה הששית למלכות צדקיהו? למעשה, לא קרה כלום, וזו בדיוק הנקודה. כי בחודש החמישי של השנה הרביעית לצדקיהו נעמד חנניה בן עזור וניבא שגלות יהויכין תחזור בעוד שנתיים בדיוק "בַּשָּׁנָה הָרְבִעִית בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי אָמַר אֵלַי חֲנַנְיָה בֶן עַזּוּר הַנָּבִיא אֲשֶׁר מִגִּבְעוֹן בְּבֵית ה' לְעֵינֵי הַכֹּהֲנִים וְכָל הָעָם לֵאמֹר" (ירמיהו כ"ח). ממילא, הזמן בו יושבים הזקנים לפני יחזקאל הוא בדיוק הזמן נבואת חנניה בן עזור אמורה הייתה להתממש, וייתכן ששואלים אותו מה עליהם לעשות.

התגובה של ה' קשוחה. הוא מצהיר שלא ידרש להם, ובמקום זה מבקש מיחזקאל להודיע להם את חטאיהם – הסיבות בגללן ה' לא ידרש להם. הסקירה ההיסטורית שיחזקאל מבצע איננה מקיפה ואיננה אובייקטיבית. כמו כל סקירה היסטורית, המספר חייב להחליט מה הוא כולל בתוך הסקירה ומה הוא משאיר בחוץ, באיזה סדר הוא מציג את הדברים ומהן הנקודות שהוא מחבר אחת לשניה.

הסקירה ההיסטורית של יחזקאל נפתחת בהתגלות במצרים. מסתבר שכבר אז הקב"ה היה מעוניין להשמיד את העם והחליט לרחם עליהם. לאורך הסקירה המוטיב הזה יופיע שוב: העם ראוי להשמדה, אך הקב"ה מחליט לרחם עליו. כל הנבואה מציגה את אותו רעיון שהובא כבר בפרקים הקודמים – הקב"ה הוא רב חסד, מעניק ומעניק, אך העם כפוי טובה.

במהלך הצגת הנבואה יחזקאל משרבב גם את ההשקפה של העם אשר כנגדה הוא יוצא: "וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיוֹ לֹא תִהְיֶה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים נִהְיֶה כַגּוֹיִם כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת לְשָׁרֵת עֵץ וָאָבֶן:  חַי אָנִי נְאֻם אֲ-דֹנָי ה' אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם". העם נמצא בבבל, ויש סיעה של אנשים שמבקשים להידמות לגויים. יחזקאל מכריז שזה לא יעבוד, הקב"ה מלכנו בין אם נרצה או לא נרצה. בתוך תיאור הגאולה יחזקאל משתמש בביטויים מיציאת מצרים, כמו הביטוי "בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה", או העובדה שיצאו למדבר להישפט שם. את אותו כוח שהפעיל הקב"ה כדי לגאול אותנו ממצרים הוא יפעיל כדי למלוך עלינו מחדש.