מיקומה ושמה של העיר ירושלים לעתיד לבוא

"בְּמַרְאוֹת אֱלֹהִים הֱבִיאַנִי אֶל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וַיְנִיחֵנִי אֶל הַר גָּבֹהַּ מְאֹד וְעָלָיו כְּמִבְנֵה עִיר מִנֶּגֶב".

"וַאֲחֻזַּת הָעִיר תִּתְּנוּ חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים רֹחַב וְאֹרֶךְ חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף לְעֻמַּת תְּרוּמַת הַקֹּדֶשׁ לְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה: וְלַנָּשִׂיא מִזֶּה וּמִזֶּה לִתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ וְלַאֲחֻזַּת הָעִיר אֶל פְּנֵי תְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ וְאֶל פְּנֵי אֲחֻזַּת הָעִיר מִפְּאַת יָם יָמָּה וּמִפְּאַת קֵדְמָה קָדִימָה וְאֹרֶךְ לְעֻמּוֹת אַחַד הַחֲלָקִים מִגְּבוּל יָם אֶל גְּבוּל קָדִימָה".

"וַחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים הַנּוֹתָר בָּרֹחַב עַל פְּנֵי חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף חֹל הוּא לָעִיר לְמוֹשָׁב וּלְמִגְרָשׁ וְהָיְתָה הָעִיר בְּתוֹכוֹ: וְאֵלֶּה מִדּוֹתֶיהָ פְּאַת צָפוֹן חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים וּפְאַת נֶגֶב חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים וּמִפְּאַת קָדִים חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים וּפְאַת יָמָּה חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים: וְהָיָה מִגְרָשׁ לָעִיר צָפוֹנָה חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם וְנֶגְבָּה חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם וְקָדִימָה חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם וְיָמָּה חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם: וְהַנּוֹתָר בָּאֹרֶךְ לְעֻמַּת תְּרוּמַת הַקֹּדֶשׁ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים קָדִימָה וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים יָמָּה וְהָיָה לְעֻמַּת תְּרוּמַת הַקֹּדֶשׁ וְהָיְתָה תְבוּאָתוֹ לְלֶחֶם לְעֹבְדֵי הָעִיר: וְהָעֹבֵד הָעִיר יַעַבְדוּהוּ מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל: כָּל הַתְּרוּמָה חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף בַּחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אָלֶף רְבִיעִית תָּרִימוּ אֶת תְּרוּמַת הַקֹּדֶשׁ אֶל אֲחֻזַּת הָעִיר: וְהַנּוֹתָר לַנָּשִׂיא מִזֶּה וּמִזֶּה לִתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ וְלַאֲחֻזַּת הָעִיר אֶל פְּנֵי חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף תְּרוּמָה עַד גְּבוּל קָדִימָה וְיָמָּה עַל פְּנֵי חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף עַל גְּבוּל יָמָּה לְעֻמַּת חֲלָקִים לַנָּשִׂיא וְהָיְתָה תְּרוּמַת הַקֹּדֶשׁ וּמִקְדַּשׁ הַבַּיִת בְּתוֹכוֹ: וּמֵאֲחֻזַּת הַלְוִיִּם וּמֵאֲחֻזַּת הָעִיר בְּתוֹךְ אֲשֶׁר לַנָּשִׂיא יִהְיֶה בֵּין גְּבוּל יְהוּדָה וּבֵין גְּבוּל בִּנְיָמִן לַנָּשִׂיא יִהְיֶה".

"וְאֵלֶּה תּוֹצְאֹת הָעִיר מִפְּאַת צָפוֹן חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים מִדָּה: וְשַׁעֲרֵי הָעִיר עַל שְׁמוֹת שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁעָרִים שְׁלוֹשָׁה צָפוֹנָה שַׁעַר רְאוּבֵן אֶחָד שַׁעַר יְהוּדָה אֶחָד שַׁעַר לֵוִי אֶחָד: וְאֶל פְּאַת קָדִימָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים וּשְׁעָרִים שְׁלֹשָׁה וְשַׁעַר יוֹסֵף אֶחָד שַׁעַר בִּנְיָמִן אֶחָד שַׁעַר דָּן אֶחָד: וּפְאַת נֶגְבָּה חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים מִדָּה וּשְׁעָרִים שְׁלֹשָׁה שַׁעַר שִׁמְעוֹן אֶחָד שַׁעַר יִשָּׂשכָר אֶחָד שַׁעַר זְבוּלֻן אֶחָד: פְּאַת יָמָּה חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים שַׁעֲרֵיהֶם שְׁלֹשָׁה שַׁעַר גָּד אֶחָד שַׁעַר אָשֵׁר אֶחָד שַׁעַר נַפְתָּלִי אֶחָד: סָבִיב שְׁמֹנָה עָשָׂר אָלֶף וְשֵׁם הָעִיר מִיּוֹם ה' שָׁמָּה".

"ועליו – בסמוך לו, כמו 'ועליו מטה מנשה', כי בית המקדש יהיה בנוי בהר כמו שהיה, והעיר ירושלם סמוכה לו מנגב".

"והראהו בנין הבית העתיד כמו שהראהו חורבנו, לנחם בנבואה זו בית ישראל אשר גלו כי לא תאבד תקותם ועוד ישובו אל הארץ וישבו בה לבטח, ובנין הבית יהיה יותר ממה שהיה בתחילה".

"כמבנה – שם סמוך בשקל מקנה, וענינו בנין. הראהו כמו עיר בנויה, או שהיו בונין אותה, ובנין הבית הראהו איך היו בונים אותו, והראה לו האיש שהיה עומד על הבונים ומודד האורך והרוחב איך יבנו".

"ולא עיר ממש, כי לפי העניין לא בניין העיר הראה לו אלא בניין היקף חצרות הבית, הוא שאומר עליו בסוף המראה (מב, כ) 'חומה לו סביב'.   
וכך הוא פתרונו: ועליו כמבנה עיר – חומה בלי שער מנגב להר, ואין יוצא ואין בא מצד דרומו, שאין שם שער. לימדך שמצד דרומו הביאו מבבל תחילה להר, והרי בבל לצפון ארץ ישראל היא, ודבר זה הזקיקו לבית ולחצרותיו דרך הקדים, וכאילו אומר 'ועליו כמבנה עיר מנגב' – ולא יכולנו להיכנס מנגב".

"ועליו כמבנה עיר מנגב – הנה יתבאר כי העיר לעתיד תהיה בדרום המקדש, רחוקה ממנו מ"ה מיל, לכן ראה 'כמבנה עיר', כי העיר רחוקה מאד ומכוונת נגדו מצד נגב, ואינה עומדת במקום שעמדה בראשונה, סמוך למקדש".

"הוא חול כנגד חלק הלוים והכהנים שהוא מקודש ממנו, ואף על פי כן הוא קודש ותרומת הארץ, כי ירושלים מקודשת מכל ארץ ישראל".

"ולמה? לעיר.     
וכיצד? למושב ולמגרש".

"והעובד העיר יעבדוהו מכל שבטי ישראל – רצונו לומר כל שבטי ישראל יצטרכו לתת צרכי עובדי העיר ומחייתם, לכן יתנו להם רצועה זו שכל ישראל יש לו חלק בה לשדות וכרמים".

"ושם העיר מיום ה' שמה – תרגם יונתן 'ושמא דקרתא דמתפרש מיומא די ישרי ה' שכינתיה תמן', כלומר לא יקרא לה שם אחר אלא שם הראשון שהיה לה מיום שעקד אברהם את יצחק בנו שם, שקרא לו 'יראה', והיא היה שמה 'שלם', הרי 'ירושלים'.           
ויש עוד לפתור: 'ושם העיר' יהיה לעתיד, מיום בניינה ולהלן, יקראו לה 'ה' שמה'".

"ושם העיר מיום ה' שמה – רוצה לומר ומאז והלאה יהיה שם העיר ה' שמה, רוצה לומר כי עד עולמי עד לא תסור עוד שכינתו מן העיר, וכן אמר ירמיהו הנביא 'וזה אשר יקראו לו ה' צדקנו', וכן על מלך המשיח 'וזה שמו אשר יקראו ה' צדקנו'.      
ויונתן תירגם 'ושמא דקרתא דמתפרש מיומא די ישרי ה' שכינתיה תמן'.

"ושם העיר מיום בניינה וישובה שאמרנו 'ה' שמה', חידוש שם הוא על מקדשה".

"ושם העיר מיום ה' שמה – שם שכינת כבודו, וח"י אלף סביב כאילו בכל קנה שסביב העיר עומד מלאך ה' מכסא כבודו לשמרה. ומן העיר עד הר הבית היה מ"ה מיל בצמצום, וזה מ"ש 'והיה על מצלות הסוס קדש לה''".

"וכן יקרא ירושלים ה' שמה, לפי שהוא מקום שנראה ונגלה שם כבוד ה' בתמידות יותר מכל המקומות, ורבותינו ז"ל שאמרו אל תקרי ה' שָׁמָּה אלא ה' שְׁמָהּ, ששם ירושלים הוא ה', מזה הטעם גם כן".

"א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן: שלושה נקראו על שמו של הקדוש ברוך הוא, ואלו הן: צדיקים, ומשיח, וירושלים...   
משיח, דכתיב 'וזה שמו אשר יקראו ה' צדקנו'. ירושלים, דכתיב 'סביב שמונה עשר אלף ושם העיר מיום ה' שמה' – אל תקרי שָׁמָּה אלא שְׁמָהּ".

"טבא למדינתא דשמה כשם מלכה, דכתיב 'ושם העיר מיום ה'', ושם מלכה כשם אלוהיה, שנאמר 'וזה שמו אשר יקראו ה' צדקנו'".

"ר' סימון אמר: אפילו שם חדש שעתיד הקדוש ברוך הוא לקרוא לירושלים היה אברהם יודע, דכתיב 'ויקרא שם המקום ה' יראה', וכתיב 'ושם העיר מיום ה' שמה', וכתיב 'ביום ההוא יקראו לירושלים כסא ה''".