דילוג לתוכן העיקרי

הקשר בין הצפון לרוע, לחסרון ולדין

קובץ טקסט
בשיעור הקודם עסקנו ברוחות השמיים ובמשמעות שמותיהן – מהי נקודת המבט שממנה נובעים השמות, מהם היחסים בין הרוחות השונות, ובהקשר זה – מהי המשמעות של צד צפון. בשיעור זה נתחיל לסכם את ההיבטים השונים של צד צפון – במקדש ובכלל, ונדון בקשר שבין הצפון לרוע, לחסרון ולדין.
בירמיהו מופיעים פסוקים רבים הקובעים כי מצפון תיפתח הרעה. כך לדוגמה בירמיהו א, יג-טו:
"וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי שֵׁנִית לֵאמֹר מָה אַתָּה רֹאֶה וָאֹמַר סִיר נָפוּחַ אֲנִי רֹאֶה וּפָנָיו מִפְּנֵי צָפוֹנָה: וַיֹּאמֶר ה' אֵלָי מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ: כִּי הִנְנִי קֹרֵא לְכָל מִשְׁפְּחוֹת מַמְלְכוֹת צָפוֹנָה נְאֻם ה' וּבָאוּ וְנָתְנוּ אִישׁ כִּסְאוֹ פֶּתַח שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם וְעַל כָּל חוֹמֹתֶיהָ סָבִיב וְעַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה".
בהמשך הפרק נאמר כי הנביא מזהיר מפני המצור העתידי על ירושלים, שייערך על ידי "משפחות ממלכות צפונה", וכוונתו כנראה למלך בבל.
הנביא חוזר על כך גם בהמשך:
ד, ו: "שְׂאוּ נֵס צִיּוֹנָה הָעִיזוּ אַל תַּעֲמֹדוּ כִּי רָעָה אָנֹכִי מֵבִיא מִצָּפוֹן וְשֶׁבֶר גָּדוֹל".        
ו, א: "הָעִזוּ בְּנֵי בִנְיָמִן מִקֶּרֶב יְרוּשָׁלִַם וּבִתְקוֹעַ תִּקְעוּ שׁוֹפָר וְעַל בֵּית הַכֶּרֶם שְׂאוּ מַשְׂאֵת כִּי רָעָה נִשְׁקְפָה מִצָּפוֹן וְשֶׁבֶר גָּדוֹל".
אף הנביא יחזקאל (א, ז), כשהוא מתאר את הופעת המרכבה, מספר אודות רוח סערה שבאה מן הצפון:
"וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל מִתּוֹךְ הָאֵשׁ".
ייתכן שכוונתו דומה לכוונתו של הנביא ירמיהו, אך ייתכן גם שהכוונה למקום מרוחק מאוד, ואולי מפני כך הוא צפוּן – נסתר, כפי שאמר איוב (כו, ז): "נֹטֶה צָפוֹן עַל תֹּהוּ תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִי מָה".
המדרשים והראשונים מתייחסים לקשר בין הצפון לרוע, וזאת מֵעֵבֶר לפורענות הבאה על ידי ממלכת בבל. מעניין לראות את האופן שבו מדרש פרקי דרבי אליעזר (פרק ג') מתייחס לארבע רוחות העולם:
"ארבע רוחות נבראו בעולם: רוח פנת המערב, רוח פנת הצפון, רוח פנת המזרח, רוח פנת דרום. רוח פנת המזרח – משם יוצא האור לכל העולם, רוח פנת הדרום – משם טללי ברכה וגשמי ברכה יוצאין לעולם, רוח פנת המערב – אוצרות שלג ואוצרות ברד וקור וחום וגשמים יוצאין לעולם, רוח פנת צפון – משם החשך יצא לעולם.         
רוח צפון בראו ולא גמרו, שאמר כל מי שהוא אומר שהוא אלוה יבא ויגמור את הפנה הזאת וידעו שהוא אלוה, ושם הוא מדור למזיקין ולזוועות והרוחות והשדים והברקים והרעמים, ומשם רעה יוצאה לעולם, שנאמר 'מצפון תפתח הרעה על כל יושבי הארץ'".
המדרש מביא שתי התייחסויות לצפון: האחת – משם שלג, ברד, קור, חום וגשמים יוצאין לעולם. השנייה – זוהי פינה שבריאתה לא נגמרה, ונותרה כ"אתגר" עבור הטוענים לכתר האלוהות. זהו מדור המזיקין, הרוחות, השדים, הברקים והרעמים, ומשם רעה יוצאת לעולם. שתי אפשרויות אלו שונות ומנוגדות בצביונן: הראשונה כורכת את הצפון באוצרות ברכה, והשנייה מקשרת אותו לגילויים שונים של רוע – מזיקין, זוועות ושדים.
המהר"ל (בביאורו לבבא בתרא דף כה) מתייחס אף הוא למדרש זה:
"תניא, ר"א אומר: עולם לאכסדרה (רש"י: שאין לה דופן רביעית) הוא דומה, ורוח צפונית אינה מסובבת, וכיון שהגיעה חמה אצל קרן מערבית צפונית – נכפפת ועולה למעלה מן הרקיע. ורבי יהושע אומר: עולם לקובה הוא דומה, ורוח צפונית מסובבת, וכיון שחמה מגעת לקרן מערבית צפונית – מקפת וחוזרת אחורי כיפה וכו'.     
וזהו דעת ר"א שצד צפון שהוא מתיחס לשמאל, והשמאל הוא פחות וחסר מן הימין, וזהו חסרון העלול, שכל עלול הוא חסר. ולפיכך סבר כי הרקיע אינו בשלימות, וזאת היא הפרצה. ולפיכך אמרו במדרש: רוח צפונית – שלג וברד גשמים יוצאים משם, ושם מדור המזיקים, שנאמר 'מצפון תפתח הרעה'. הרי בארו כי אי אפשר שיהיה העולם בתכלית השלימות מפני חסרון העלול, ולכך יש פרצה בצד צפון, ר"ל שאין שם שלימות העולם. וזהו שאמרו שעולם דומה לאכסדרא, שאינו שלם רק בג' רוחות, וברוח א' אינו שלם, ולפיכך שם מדור המזיקים שהם בריות חסירות, וכמו שרמזו חכמים עליהם שקדש עליהם היום ולא נגמרו, למי שידע בסודי התורה. וכבר אמרנו לך הטעם למה דוקא רוח צפונית, מפני כי השמאל הוא חסר מן הימין, וצד דרום נקרא ימין ורוח צפון נקרא שמאל, אבל מערב שנקרא אחור אף על גב שאינו במדריגות הפנים שהוא מזרח מ"מ אין חסרון בו, אבל צד שמאל חסר כמו שידוע מצד שמאל שהוא חסירה, ודבר זה ידוע. ולפיכך סבר שהחמה הולכת למעלה מן הרקיע, כי מהלכה שסובבת ברקיע תחת הארץ לא נחשב כלל שהולכת בצד צפון, שכבר אמרנו כי צד צפון חסר ברקיע, שהוא התחלת העולם, אבל נחשב שהיא הולכת ברקיע למעלה מצד צפון.         
ולדעת ר"י מהלכת אחורי הכפה, פי' מה שאמר אחורי הכפה אינו אחורי הגלגל, כי דבר זה לא עלה על דעתם, רק כי החמה בלילה נבדלת מן הנמצאים התחתונים, והרקיע הוא התחלת עולם התחתון, נמצא שהחמה הולכת אחורי הרקיע, שהרקיע שהוא התחלת העולם מבדיל ביניהם. ומפני שבני אדם לא ידעו רק הגשמיות, שהוא לחלקם, לא ציור השכלי, וחכמים השיגו בהשתלשלות העולם וסדר שלו, ולפיכך לא הבינו דבריהם. כי כאשר ידעו ציור מהות העולם שאי אפשר שיהיה שלם בעצמו בעבור שכל עלול חסר, לכך אמרו שהעולם דומה לאכסדרה שפרוץ ברביעית, ואמרו שהעולם נברא [כמו] בית מקפת מג' רוחות וברוח רביעית פרוץ, כך העולם מקיף מג' צדדין ופרוץ ברביעית, והכל הוא לטעם אשר התבאר.
ועוד אמרו בפרקי ר"א כי רוח צפון בראו ולא גמרו, אמר מי שהוא אלוה יבא ויגמור אותו ע"כ, והדברים האלו נראים רחוקים וזרים, והם דברי חכמה עליונה. וביאור ענין זה שלא גמרו לחסרון העלול, וזה על שהוא יתברך יחיד בעולם, ולפיכך אי אפשר שיהיה פעולתו אשר יבא ממנו שלם בתכלית, שאם היה שלם בתכלית היה כאן [ח"ו שניוּת], כי אז היה אפשר העולם, שהוא העלול, שלם באופן זה שכל אחד מן המעלות היה משלים חציו, והיה פעולת כל אחד חסר מן העִלָּה ויושלם ע"י האחר שהוא ג"כ אלוה. ולא שייך לומר שאי אפשר שלא יהיה העולם חסר מן העִלָּה, שהרי בודאי חסר שהרי פעולת כל אחד חסר. ודבר זה מבואר שהוא יתברך אחד ואין זולתו במה שהעולם חסר ולא יושלם, אם כן אין עוד להשלים העולם, וזה אמרם שהקב"ה ברא העולם שלם מג' רוחות ופרוץ מצד רביעית וכל מי שהוא אלוה יגמור אותו. ובאר זה כי לחסרון העלול שהוא חסר יש חסרון בעולם ואם יש בעולם עוד אלוה למה לא נשלם חסרון. והנה כל דבריהם חכמה והשכל".
דעת רבי אליעזר היא שרוח צפונית אינה מסובבת, כלומר יש צד פתוח שבו השמש אינה נוכחת. המהר"ל מקשר זאת למדרש בפרקי דרבי אליעזר, שלפיו בריאת רוח הצפון לא נשלמה, ומדגיש את הקשר המהותי בין צד צפון ובין החסרון המובנה בעולם. הצדדים האחרים של העולם שלמים, והצד היחיד החסר הוא צפון, המסמל את כל עניין החסרון גם בנוגע ליחס שבין הנברא לבורא.
המהר"ל מדגיש בפירושו כי החסרון בצד צפון יסודו בכך שהשמש אינה נוכחת בו, אך הוא מציע לראות בזה עניין מהותי: הצפון מסמל את חוסר השלמות של הבריאה – ישנו צד בבריאה שאינו מושלם.
על פי הבנה זו ניתן להבין גם את הדעה השנייה בפרקי דרבי אליעזר, שעל פיה הצפון הוא מדור המזיקין, הזוועות, הרוחות, השדים, הברקים והרעמים, ומשם רעה יוצאת לעולם. כך לשון המדרש בבמדבר רבה (פרשה ב):
"צפון – משם החשך יוצא לעולם, וכנגדן שבט דן. למה? שהוא החשיך העולם בע"ז, שעשה ירבעם שני עגלי זהב, וע"ז חשך הוא, שנאמר 'והיה במחשך מעשיהם', וחזר ירבעם על כל ישראל ולא קבלו ממנו אלא שבט דן שנאמר 'ויועץ המלך ויעש שני עגלי זהב וגו' ואת האחד נתן בדן', ולכך צוה הקדוש ברוך הוא שיחנה דן בצפון. הה"ד 'דגל מחנה דן צפונה וגו' ועליו שבט אשר', מאיר על החשך, שנא' 'ולאשר אמר ברוך וגו' וטובל בשמן רגלו', וכן הוא אומר 'והחונים עליו מטה אשר', ועליו נפתלי שהוא מלא ברכה כדי לפרנס, כמה דכתיב 'נפתלי שבע רצון' וגו', וכן הוא אומר 'ומטה נפתלי וגו' כל הפקודים למחנה דן וגו' לאחרונה יסעו לדגליהם', שכל מי שעובד ע"ז הולך לאחור ולא לפנים, לכך נאמר 'ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה'.
כשם שברא הקדוש ברוך הוא ד' רוחות וכנגדן ד' דגלים אף כך סיבב לכסאו ד' מלאכים – מיכאל וגבריאל ואוריאל ורפאל... אוריאל משמאלו כנגד דן שהוא בצפון. למה נקרא שמו אוריאל? בשביל תורה נביאים וכתובים, שהקב"ה מכפר עליו ומאיר להם לישראל, שנאמר 'קומי אורי כי בא אורך', ודוד אמר 'אל ה' ויאר לנו' – הרי אוריאל, וכן הוא אומר 'כי אשב בחשך ה' אור לי'".
המדרש מוסיף שבצד צפון, שממנו יוצא החושך, שוכן שבט דן, שהחשיך את העולם בעבודה זרה. יחד עם שבט דן שוכנים שבט אשר, ש"טובל בשמן רגלו" ויכול להאיר את החושך, ושבט נפתלי, ש"מלא ברכת ה'". כך הסדר גם במלאכים – אוריאל, הנקרא על שם התורה, נמצא בצפון, כדי לסמל שהקב"ה מכפר ומאיר לישראל גם בצד הצפוני, החשוך.
אם כן, החושך הבא מן הצפון קשור לעבודה זרה. דבר זה מתקשר למה שכבר למדנו – "בעל צפון" הוא האל שאליו פונים עובדי עבודה זרה, אֵל הצפון, השוכן בצידה הצפוני של העיר אוגרית. בגלל החושך שבצפון מוצמדים לדן שבט אשר המאיר ושבט נפתלי הפורה, והמלאך הקשור לצד צפון הוא אוריאל, המאיר את החושך.
יש עוד כמה נקודות חשובות במדרש זה, המאירות את המשמעות של צד צפון. נקודה אחת היא שגם כאשר הצפון נתפס כמקום עבודה זרה, ניצבים בו לצד שבט דן ולצד העבודה הזרה גם שבטי אשר ונפתלי, המייצגים את הברכה הגשמית. גם בסידור המלאכים יש ברכה בצפון – אוריאל, שתפקידו להאיר את החושך.
המדרש מציג את המציאות החסרה, העבודה הזרה מצד אחד והגבורות מצד שני, אך יחד עם זאת צד צפון הוא גם צד מתוקן, מרפא ומאיר. בצפון נמצאים גם החסרון, הרוע והעבודה הזרה, וגם תיקונם של החסרונות הללו.
אולי ניתן לקשר את הדברים לכך שצד צפון פתוח, ואינו מוגן באופן טבעי, ועל כן יכולים להתפתח בו רוע, חסרון ועבודה זרה, אך על מנת להתמודד עם החסרון, הקב"ה מקדים רפואה למכה: הוא מסמיך לעבודה הזרה את העושר, ולחסרון – מלאך שיאיר את החושך.
נקודה נוספת שיש לשים לב אליה היא שכפי שהזכרנו, עובדי העבודה הזרה סברו שאליליהם שוכנים בצפון. ייתכן שניתן לקשר גם את העבודה הזרה של שבט דן ושל ירבעם לתפיסה זו, וזאת מלבד העובדה שהקמת מקדש בצפון קשורה לתפיסה של  "מקדש גבול", המגן על גבולות הממלכה.
אף הרמב"ן, בפירושו לחטא העגל ולחלקו של אהרן בחטא, מתייחס למשמעותו של הצפון:
"והכוונה לאהרן היתה מפני שישראל היו במדבר חורב שממה, והחרבן ושממות עולם יבואו מן הצפון, כדכתיב 'מצפון תפתח הרעה על כל יושבי הארץ', שאין הכוונה במלך בבל בלבד, כאשר יראה בנגלה מן הכתוב, אבל כי מן השמאל תבא מדת הדין לעולם להשיב על כל יושבי הארץ כרעתם. והנה במעשה המרכבה אמר 'פני שור מהשמאל לארבעתם', ולכן חשב אהרן כי המחריב יורה דרך מקום החרבן כי שם כחו הגדול, ובהיותם עובדים שם לאל יערה רוח ממרום, כאשר נאצל על משה. וזהו שאמר 'חג לה' מחר', שיהיו העבודות והזבחים לשם המיוחד להפיק רצון ממנו אל בעל הצורה, כי בהיותה לפניהם יכונו אל ענינה".
הרמב"ן קובע כי מן הצפון מגיעים החורבן והשממה, והדבר קשור לכך שמידת הדין קשורה לצד שמאל, הוא צד צפון.
בקשר להיבט זה של צד צפון יש להזכיר גם את הגמרא במסכת סוכה (נב ע"א):
"'ואת הצפוני ארחיק מעליכם' (יואל ב, ה)  – זה יצר הרע, שצפון ועומד בלבו של האדם".
פירוש הכינוי  "הצפוני" כמתייחס ליצר הרע מתקשר לתפיסה הרואה בצפון את הצד הפרוץ, הבלתי שלם, שממנו מגיעים הרוע והמזיקים.
כדי להשלים את דברינו נזכיר את המרכיבים השונים של המקדש הקשורים לצד צפון.
בית המטבחיים, על כל חלקיו (העמודים, הננסים, השולחנות, הטבעות), ממוקם מצפון למזבח. כך גם בית החליפות, שבו גונזים את הסכינים, נמצא בצד הצפוני של האולם. לעניין זה מצטרפת כמובן העובדה שקדשי קדשים שחיטתם בצפון.
מחוץ למקדש – בית הדשן שוכן בצפונה של ירושלים, מצפון למקדש.
בין אם נפרש את המשמעות הרוחנית של הקרבת הקרבנות כך או אחרת, העובדה שחלק עיקרי מקרבנות קדשי הקדשים מוקרבים בגלל חטא קשורה לממד הדין של הצפון. בנוסף, שחיטת הבהמה, המהווה – יחד עם תשובת האדם – דרך לכפר ולתקן את מה שקלקל, בוודאי קשורה למידת הדין. גם אם נראה את שחיטת הבהמה כעילוי לבהמה, יש כאן ביטול הווייתו של בעל החיים, הקשור לדין, לחסרון ולדרך תיקונו.
יש מקום להתבונן בקשר בין מיקומן של חלק מהלשכות במקדש וזיקתן לעניין הדין. תחילה – לשכת הגזית, שבה יושבת הסנהדרין, נמצאת ככל הנראה בחלק הצפוני של העזרה.[1] תפקידה של הסנהדרין הוא לדון בסוגיות רוחניות ולאומיות, וכן להוות כתובת לדיונים שנידונו בבתי הדין שבכל הארץ, הועברו לבית הדין הנמצא בפתח הר הבית, ממנו – לבית הדין שבעזרה, ולבסוף – לסנהדרין שבלשכת הגזית.
על פי דברינו, קביעתה של הגמרא כי ארבעים שנה קודם שחרב הבית גלתה הסנהדרין והפסיקה לדון דיני נפשות מוסברת כך: עצם עזיבת הסנהדרין את לשכת הגזית והמעבר לחנויות, גם אם לפי דעה אחת חנויות אלו היו בהר הבית, מונעים את האפשרות לדון דיני נפשות בבתי הדין שבכל הארץ.
הגמרא במסכת עבודה זרה (ח ע"ב) מנמקת הלכה זו כך: "מלמד שהמקום גורם". ההבנה הפשוטה של קביעה זו היא שהסנהדרין חייבת להיות סמוכה למקום המזבח, אך אפשר להעלות, על דרך ההשערה בלבד, הסבר שלפיו מיקומה של הסנהדרין חייב להיות דווקא בצפון, בשל הקשר שבין צד צפון לדין, ועל כן אי אפשר לדון דיני נפשות כאשר הסנהדרין אינה במקומה.
בנוסף ללשכת הגזית ישנה לשכת בית האבן, שבה היה הכהן השורף את הפרה האדומה שוהה לפני שריפתה. לשכה זו שכנה בצפון מזרח (כפשטות הגמרא ביומא ב ע"א). רש"י והרמב"ם מבינים שהיא נמצאת בצפון מזרח העזרה, ואילו התוספות (יומא ב ע"א ד"ה ומאי) והמאירי מבינים שהיא נמצאת בצפון מזרח הר הבית, ומכיון ששריפת הפרה הייתה מחוץ לעזרה – כך גם הלשכה. הטעם לכך שהלשכה נמצאת בצד הצפוני הוא שפרה אדומה נקראת "חטאת", וחטאת נעשית בצפון. כדי להזכיר לכהן השורף את הפרה שהיא כחטאת, קבעו לשכה זו בצפון.
מעבר לקביעה זו, שריפת הפרה היא המתתה על מנת ליצור אפר פרה אדומה, המשמש לטהרה מטומאת מת – בעקבות הזאת האפר על טמא מת הוא רשאי להיכנס למחנה שכינה. גם נקודה זו נובעת מהקשר שבין הצפון לדין – הגבלת הכניסה למחנה שכינה כרוכה בקביעת גבול ומידה, הקשורה לדין.
גם האמות שבעזרתן מודדים את המידות שבמקדש, המונחות בצידו הצפוני של שער שושן, השער המזרחי של המקדש, קשורות לדין, שהרי כל מדידה קובעת גבול ומידה לדבר, על פי הדין הראוי לו.
בשיעור הבא נתייחס בעזרת ה' להיבט אחר של הצפון –העושר והברכה.
* * * * * * *
כל הזכויות שמורות לישיבת הר עציון ולרב יצחק לוי
עורך: יהודה רוזנברג, תש"ף
*******************************************************
בית המדרש הוירטואלי
מיסודו של
The Israel Koschitzky Virtual Beit Midrash
האתר בעברית:                               http://etzion.org.il
האתר באנגלית:                      http://www.vbm-torah.org
 
משרדי בית המדרש הוירטואלי: 02-9937300 שלוחה 5
 
* * * * * * *
 

[1]     ישנן גרסאות שונות בעניין זה – אם לשכת הגזית שוכנת בצפון או בדרום, וגם אם היא נמצאת בצפון – האם בצפון מערב או בצפון מזרח, ולא נאריך בכך כאן.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)