הקשר בין הצפון לרוע, לחסרון ולדין

"וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי שֵׁנִית לֵאמֹר מָה אַתָּה רֹאֶה וָאֹמַר סִיר נָפוּחַ אֲנִי רֹאֶה וּפָנָיו מִפְּנֵי צָפוֹנָה: וַיֹּאמֶר ה' אֵלָי מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ: כִּי הִנְנִי קֹרֵא לְכָל מִשְׁפְּחוֹת מַמְלְכוֹת צָפוֹנָה נְאֻם ה' וּבָאוּ וְנָתְנוּ אִישׁ כִּסְאוֹ פֶּתַח שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם וְעַל כָּל חוֹמֹתֶיהָ סָבִיב וְעַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה".

ד, ו: "שְׂאוּ נֵס צִיּוֹנָה הָעִיזוּ אַל תַּעֲמֹדוּ כִּי רָעָה אָנֹכִי מֵבִיא מִצָּפוֹן וְשֶׁבֶר גָּדוֹל".        
ו, א: "הָעִזוּ בְּנֵי בִנְיָמִן מִקֶּרֶב יְרוּשָׁלִַם וּבִתְקוֹעַ תִּקְעוּ שׁוֹפָר וְעַל בֵּית הַכֶּרֶם שְׂאוּ מַשְׂאֵת כִּי רָעָה נִשְׁקְפָה מִצָּפוֹן וְשֶׁבֶר גָּדוֹל".

"וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל מִתּוֹךְ הָאֵשׁ".

"ארבע רוחות נבראו בעולם: רוח פנת המערב, רוח פנת הצפון, רוח פנת המזרח, רוח פנת דרום. רוח פנת המזרח – משם יוצא האור לכל העולם, רוח פנת הדרום – משם טללי ברכה וגשמי ברכה יוצאין לעולם, רוח פנת המערב – אוצרות שלג ואוצרות ברד וקור וחום וגשמים יוצאין לעולם, רוח פנת צפון – משם החשך יצא לעולם.         
רוח צפון בראו ולא גמרו, שאמר כל מי שהוא אומר שהוא אלוה יבא ויגמור את הפנה הזאת וידעו שהוא אלוה, ושם הוא מדור למזיקין ולזוועות והרוחות והשדים והברקים והרעמים, ומשם רעה יוצאה לעולם, שנאמר 'מצפון תפתח הרעה על כל יושבי הארץ'".

"תניא, ר"א אומר: עולם לאכסדרה (רש"י: שאין לה דופן רביעית) הוא דומה, ורוח צפונית אינה מסובבת, וכיון שהגיעה חמה אצל קרן מערבית צפונית – נכפפת ועולה למעלה מן הרקיע. ורבי יהושע אומר: עולם לקובה הוא דומה, ורוח צפונית מסובבת, וכיון שחמה מגעת לקרן מערבית צפונית – מקפת וחוזרת אחורי כיפה וכו'.     
וזהו דעת ר"א שצד צפון שהוא מתיחס לשמאל, והשמאל הוא פחות וחסר מן הימין, וזהו חסרון העלול, שכל עלול הוא חסר. ולפיכך סבר כי הרקיע אינו בשלימות, וזאת היא הפרצה. ולפיכך אמרו במדרש: רוח צפונית – שלג וברד גשמים יוצאים משם, ושם מדור המזיקים, שנאמר 'מצפון תפתח הרעה'. הרי בארו כי אי אפשר שיהיה העולם בתכלית השלימות מפני חסרון העלול, ולכך יש פרצה בצד צפון, ר"ל שאין שם שלימות העולם. וזהו שאמרו שעולם דומה לאכסדרא, שאינו שלם רק בג' רוחות, וברוח א' אינו שלם, ולפיכך שם מדור המזיקים שהם בריות חסירות, וכמו שרמזו חכמים עליהם שקדש עליהם היום ולא נגמרו, למי שידע בסודי התורה. וכבר אמרנו לך הטעם למה דוקא רוח צפונית, מפני כי השמאל הוא חסר מן הימין, וצד דרום נקרא ימין ורוח צפון נקרא שמאל, אבל מערב שנקרא אחור אף על גב שאינו במדריגות הפנים שהוא מזרח מ"מ אין חסרון בו, אבל צד שמאל חסר כמו שידוע מצד שמאל שהוא חסירה, ודבר זה ידוע. ולפיכך סבר שהחמה הולכת למעלה מן הרקיע, כי מהלכה שסובבת ברקיע תחת הארץ לא נחשב כלל שהולכת בצד צפון, שכבר אמרנו כי צד צפון חסר ברקיע, שהוא התחלת העולם, אבל נחשב שהיא הולכת ברקיע למעלה מצד צפון.         
ולדעת ר"י מהלכת אחורי הכפה, פי' מה שאמר אחורי הכפה אינו אחורי הגלגל, כי דבר זה לא עלה על דעתם, רק כי החמה בלילה נבדלת מן הנמצאים התחתונים, והרקיע הוא התחלת עולם התחתון, נמצא שהחמה הולכת אחורי הרקיע, שהרקיע שהוא התחלת העולם מבדיל ביניהם. ומפני שבני אדם לא ידעו רק הגשמיות, שהוא לחלקם, לא ציור השכלי, וחכמים השיגו בהשתלשלות העולם וסדר שלו, ולפיכך לא הבינו דבריהם. כי כאשר ידעו ציור מהות העולם שאי אפשר שיהיה שלם בעצמו בעבור שכל עלול חסר, לכך אמרו שהעולם דומה לאכסדרה שפרוץ ברביעית, ואמרו שהעולם נברא [כמו] בית מקפת מג' רוחות וברוח רביעית פרוץ, כך העולם מקיף מג' צדדין ופרוץ ברביעית, והכל הוא לטעם אשר התבאר.
ועוד אמרו בפרקי ר"א כי רוח צפון בראו ולא גמרו, אמר מי שהוא אלוה יבא ויגמור אותו ע"כ, והדברים האלו נראים רחוקים וזרים, והם דברי חכמה עליונה. וביאור ענין זה שלא גמרו לחסרון העלול, וזה על שהוא יתברך יחיד בעולם, ולפיכך אי אפשר שיהיה פעולתו אשר יבא ממנו שלם בתכלית, שאם היה שלם בתכלית היה כאן [ח"ו שניוּת], כי אז היה אפשר העולם, שהוא העלול, שלם באופן זה שכל אחד מן המעלות היה משלים חציו, והיה פעולת כל אחד חסר מן העִלָּה ויושלם ע"י האחר שהוא ג"כ אלוה. ולא שייך לומר שאי אפשר שלא יהיה העולם חסר מן העִלָּה, שהרי בודאי חסר שהרי פעולת כל אחד חסר. ודבר זה מבואר שהוא יתברך אחד ואין זולתו במה שהעולם חסר ולא יושלם, אם כן אין עוד להשלים העולם, וזה אמרם שהקב"ה ברא העולם שלם מג' רוחות ופרוץ מצד רביעית וכל מי שהוא אלוה יגמור אותו. ובאר זה כי לחסרון העלול שהוא חסר יש חסרון בעולם ואם יש בעולם עוד אלוה למה לא נשלם חסרון. והנה כל דבריהם חכמה והשכל".

"צפון – משם החשך יוצא לעולם, וכנגדן שבט דן. למה? שהוא החשיך העולם בע"ז, שעשה ירבעם שני עגלי זהב, וע"ז חשך הוא, שנאמר 'והיה במחשך מעשיהם', וחזר ירבעם על כל ישראל ולא קבלו ממנו אלא שבט דן שנאמר 'ויועץ המלך ויעש שני עגלי זהב וגו' ואת האחד נתן בדן', ולכך צוה הקדוש ברוך הוא שיחנה דן בצפון. הה"ד 'דגל מחנה דן צפונה וגו' ועליו שבט אשר', מאיר על החשך, שנא' 'ולאשר אמר ברוך וגו' וטובל בשמן רגלו', וכן הוא אומר 'והחונים עליו מטה אשר', ועליו נפתלי שהוא מלא ברכה כדי לפרנס, כמה דכתיב 'נפתלי שבע רצון' וגו', וכן הוא אומר 'ומטה נפתלי וגו' כל הפקודים למחנה דן וגו' לאחרונה יסעו לדגליהם', שכל מי שעובד ע"ז הולך לאחור ולא לפנים, לכך נאמר 'ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה'.
כשם שברא הקדוש ברוך הוא ד' רוחות וכנגדן ד' דגלים אף כך סיבב לכסאו ד' מלאכים – מיכאל וגבריאל ואוריאל ורפאל... אוריאל משמאלו כנגד דן שהוא בצפון. למה נקרא שמו אוריאל? בשביל תורה נביאים וכתובים, שהקב"ה מכפר עליו ומאיר להם לישראל, שנאמר 'קומי אורי כי בא אורך', ודוד אמר 'אל ה' ויאר לנו' – הרי אוריאל, וכן הוא אומר 'כי אשב בחשך ה' אור לי'".

"והכוונה לאהרן היתה מפני שישראל היו במדבר חורב שממה, והחרבן ושממות עולם יבואו מן הצפון, כדכתיב 'מצפון תפתח הרעה על כל יושבי הארץ', שאין הכוונה במלך בבל בלבד, כאשר יראה בנגלה מן הכתוב, אבל כי מן השמאל תבא מדת הדין לעולם להשיב על כל יושבי הארץ כרעתם. והנה במעשה המרכבה אמר 'פני שור מהשמאל לארבעתם', ולכן חשב אהרן כי המחריב יורה דרך מקום החרבן כי שם כחו הגדול, ובהיותם עובדים שם לאל יערה רוח ממרום, כאשר נאצל על משה. וזהו שאמר 'חג לה' מחר', שיהיו העבודות והזבחים לשם המיוחד להפיק רצון ממנו אל בעל הצורה, כי בהיותה לפניהם יכונו אל ענינה".

"'ואת הצפוני ארחיק מעליכם' (יואל ב, ה)  – זה יצר הרע, שצפון ועומד בלבו של האדם".