שופטים י"א | יפתח ובני עמון

לאחר התפנית שבפרק י' במערכת היחסים בין עם ישראל לקב"ה, מנהיגי הגלעד אכן מתקשים למצוא שופט שינהיג אותם במלחמה. בצר להם הם פונים ליפתח (שלא מוצג בפסוקים כדמות דגולה במיוחד) בבקשה שיוביל את המלחמה. תגובתו של יפתח: "וּמַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלַי עַתָּה כַּאֲשֶׁר צַר לָכֶם" (יא, ז). וקשה שלא להקביל את תגובתו של יפתח לזקני גלעד, אל דבר ה' לעם ישראל בפרק הקודם (להבדיל, כמובן): לאחר שעבדתם עבודה זרה, מדוע בצר לכם אתם פונים אלי? פנו אל העבודה הזרה שתושיע אתכם! ההקבלה הזו אולי מדגישה את העובדה שהקושי למצוא מנהיג לקרב הוא מימוש דברי ה' מן הפרק הקודם – כעת ה' אינו ממציא שופט לעם ישראל.

סיפור המלחמה של יפתח בבני עמון נושא אופי מתמיה מכמה היבטים: רוב ניכר של הפסוקים מוקדש לנאומו של יפתח למלך עמון, בעוד את המלחמה עצמה מתארים רק שני פסוקים (!) בשונה מן הסיפורים הקודמים בספר, בהם הקרבות מתוארים באריכות. בנוסף, נאום יפתח עצמו מבלבל מאוד: הוא פונה למלך בני עמון, אבל מפרט באריכות את תולדות מלחמת ישראל בבני מואב, ולא ברור מדוע זה רלוונטי לדיון עם מלך עמון. בסופו של דבר, ה' נותן את בני עמון בידו של יפתח. הרב אמנון בזק בשיעור שהועבר בישיבת הר-עציון בשנת התשע"ז (מצורפת הקלטה) שואל מדוע ה' מסייע ליפתח לנצח, הרי בפרק הקודם ראינו שה' הודיע כי לא יושיע את ישראל? הוא מציע שה' סייע ליפתח לנצח במלחמה בעקבות הנאום שלו, ולא בשביל ישראל אלא בשביל כבוד שמים: לאחר הנאום, הפסד של ישראל במלחמה היה מוביל לחילול ה'. בשיעורו, הרב בזק מתייחס באריכות גם לנאומו של יפתח על חלקיו השונים, ומציע שהדומיננטיות של בני מואב בנאום יפתח לבני עמון משרתת מסר רטורי מתוחכם.