שמואל ב | פרק ז-ח | בקשת דוד לבנות את בית המקדש ותשובת ה'

בפרקנו, דוד מבקש מנתן לבנות בית לה'. נתן משיב לו בחיוב, אבל בהמשך משיב לו בשם ה' שלא הוא יהיה זה שיבנה את בית המקדש. פרקנו הוא שלב חשוב בתולדות המקרא ובדברי הימים של עם ישראל. בשל חשיבות הדברים, נזכיר כמה נקודות שניתן להרחיב בהן בפרק ז', ונקצר בדברינו על פרק ח'.

1. בין בית ה' לבית דוד: דוד רוצה לבנות בית לה'. בתשובה אומר ה' שה' יבנה בית לדוד. נשים לב שהפסוקים ממש קושרים בין שני הנושאים: בשלב ראשון, אומר הקב"ה על עצמו שהוא נודד באוהלים: "לְמִיּוֹם הַעֲלֹתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה וָאֶהְיֶה מִתְהַלֵּךְ בְּאֹהֶל וּבְמִשְׁכָּן" (ז, ו) ולאחר מכן מזכיר את עברו של דוד בתור רועה נווד: "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֲנִי לְקַחְתִּיךָ מִן הַנָּוֶה מֵאַחַר הַצֹּאן" (ז, ח). לאחר מכן אומר הקב"ה לדוד שהוא יבנה לו בית, שושלת של מלוכה: "וְהִגִּיד לְךָ ה' כִּי  בַיִת יַעֲשֶׂה לְּךָ ה'... וַהֲקִימֹתִי אֶת זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ וַהֲכִינֹתִי אֶת מַמְלַכְתּוֹ" (ז, יא-יב). בשלב הבא, זרעו של דוד הוא שיזכה לבנות "בחזרה" בית לה': "הוּא יִבְנֶה בַּיִת לִשְׁמִי וְכֹנַנְתִּי אֶת כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ עַד עוֹלָם" (ז, יג). הפסוקים רוקמים כאן קשר אימננטי בין מלכות בית דוד לבין בית ה'. לקשר הזה יש ביטויים רבים נוספים במקרא; בספר מלכים נראה את הקשר שיוצר שלמה בין מפעלי הבנייה של בית המלוכה לבין בניית בית המקדש, ובספר יחזקאל (למשל בפרקים מג-מה) נפגוש דיון מחודש בשאלת היחס הראוי בין בית המלוכה לבין בית ה'.

2. מדוע דוד לא בונה את המקדש: מדוע דוד לא יהיה זה שיבנה את המקדש? בפרקנו נראה שהדברים קשורים לשאלת זמנו של בית הקבע, וכפי שהקב"ה אומר שהוא מתהלך באוהל ובמשכן, ומסתייג מבניית בית קבע בשלב זה - "הֲדָבָר דִּבַּרְתִּי אֶת אַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל... לָמָּה לֹא בְנִיתֶם לִי בֵּית אֲרָזִים". בספר דברי הימים, לעומת זאת, דוד מביא נימוק אחר לגמרי לכאורה: "וַיְהִי עָלַי דְּבַר ה' לֵאמֹר דָּם לָרֹב שָׁפַכְתָּ וּמִלְחָמוֹת גְּדֹלוֹת עָשִׂיתָ לֹא תִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי כִּי דָּמִים רַבִּים שָׁפַכְתָּ אַרְצָה לְפָנָי" (דה"א כב, ח) – הנימוק לאי-בניית הבית על ידי דוד הוא עברו כבעל מלחמות שנאלץ לשפוך דמים. ההסתייגות מקשר כלשהו בין עולם המקדש לשפיכות דמים הוא נושא רחב, שמתחיל כבר בתורה: "וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ" (שמות כ, כב).

3. דוד כבונה המקדש: אף שלא זכה לבנותו בפועל, דוד השתדל לפעול רבות במאמצי ההכנה לבניית בית המקדש. כך ניתן לראות בדברי הימים "וַיֹּאמֶר דָּוִיד: שְׁלֹמֹה בְנִי נַעַר וָרָךְ, וְהַבַּיִת לִבְנוֹת לַה' לְהַגְדִּיל לְמַעְלָה לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת לְכָל הָאֲרָצוֹת; אָכִינָה נָּא לוֹ וַיָּכֶן דָּוִיד לָרֹב לִפְנֵי מוֹתוֹ" (דה"א כב, ה) - ובפרקים שם מתוארות בהרחבה פעולותיו של דוד באיסוף והכנת חומרי גלם לבניית הבית, ואף הכנת תכניות ותרשימי בניה: "וַיִּתֵּן דָּוִיד לִשְׁלֹמֹה בְנוֹ אֶת תַּבְנִית הָאוּלָם וְאֶת בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו וַעֲלִיֹּתָיו וַחֲדָרָיו הַפְּנִימִים וּבֵית הַכַּפֹּרֶת" (דה"א כח, יא). מוזמנים לעיין בפרקים שם באריכות.

4. נצחיות בית דוד: בפרקנו הקב"ה מבטיח לדוד שבית מלכותו יעמוד לעולם, שלא כבית שאול. ואפילו אם בניו יחטאו, הם לא יוסרו מן המלוכה אלא רק יקבלו ייסורים: "אֲנִי אֶהְיֶה לּוֹ לְאָב וְהוּא יִהְיֶה לִּי לְבֵן אֲשֶׁר בְּהַעֲוֹתוֹ וְהֹכַחְתִּיו בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים וּבְנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם: וְחַסְדִּי לֹא יָסוּר מִמֶּנּו" (ז, יד-טו). במקומות אחרים במקרא בהן נזכרת הבטחה זו, נוסף לה תנאי משמעותי: "רַק אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ אֶת דַּרְכָּם לָלֶכֶת לְפָנַי כַּאֲשֶׁר הָלַכְתָּ לְפָנָי" (מל"א ח, כה; ובניסוחים דומים במקומות רבים. למשל: מל"א ב, ד; תהלים קלב, יב; דה"ב ו, טז). מה היחס בין הניסוחים השונים של ההבטחה לנצחיות בית דוד, ומה היחס בינה לבין מה שהתרחש בהיסטוריה? זה מקום לדיון רחב הרבה יותר, ואתם מוזמנים להמשיך ולעסוק בו.

פרק ח: פרק ח' הוא פרק הכיבושים המשמעותי של דוד. דוד יוצא לקרבות מוצלחים מאוד ומרחיב את גבולות הממלכה בצורה דרמטית. ניתן לומר למעשה שבפרקנו ממלכת יהודה וישראל בהנהגת דוד נעשית למעצמה איזורית. את שלל המלחמות דוד מקדיש לה', וכמובן שיש בזה אמירה מיהו בעל הבית על ההישגים הצבאיים. לקראת סוף פרקנו מופיע פסוק המתאר את אחד מן המצבים הטובים שבתולדות המקרא: "וַיּוֹשַׁע ה' אֶת דָּוִד בְּכֹל אֲשֶׁר הָלָךְ: וַיִּמְלֹךְ דָּוִד עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיְהִי דָוִד עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל עַמּוֹ" (ח, יד-טו).

להרחבות נוספות על פרק ח': מוזמנים לעיין בפרק ס' בתהילים שעוסק באירועים המוזכרים בפרקנו. ומוזמנים לקרוא את מאמרו של ברוך קנאל המתאר את סדרם של כיבושי דוד לאור הבנת הרקע הריאלי והגיאוגרפי של האירועים.