שמואל ב | פרק י | וה' יעשה הטוב בעיניו

אנחנו נכנסים לתוך הראש של יואב בפסוקים מעוררי השראה. לאחר שיואב מבין שהמלחמה לא הולכת בכיוון טוב, הוא בוחר באסטרטגיה, ומסיים בקריאת עידוד: "חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד־עַמֵּנוּ וּבְעַד עָרֵי אֱ—לֹהֵינוּ וַה' יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו" (י, יב). אני לוקח מהקריאה של יואב שתי נקודות מעוררות השראה: 

מצד אחד יואב לא סומך על הנס: הוא מייצר אסטרטגיה והוא מדרבן את הלוחמים להתחזק ולהלחם כמיטב יכולתם, אבל מצד שני הוא זוכר שמי שבאמת מחליט זה לא הוא, ולא המאמצים בשטח, אלא הקב"ה. מה שטוב בעיני ה' יקרה. זה לא פותר אותנו מלהתאמץ, אבל זה כן פותר אותנו מלהיות לחוצים ולהרגיש שהכל עלינו, וזה כן מחייב אותנו להבין שגם הפירות, התשבחות, התודה ותחושת הגאווה שייכים לקב"ה — ה' עושה את הטוב בעיניו. 

הנקודה השניה היא ההשלמה עם כך שה' יעשה את הטוב בעיניו. אנחנו יכולים לבקש, אנחנו יכולים להתאמץ, אבל בסוף אנחנו סומכים עליו. יש לקב"ה תוכנית והוא יעשה את מה שטוב בעיניו. כמו שמסביר המצודת דוד: "ואם בכל התחזקות לא נועיל יעשה ה' הטוב בעיניו ונקבל באהבה". זה מאוד קשה. קשה לקבל קשיים באהבה ככה סתם, ועוד יותר קשה להמשיך להתפלל, להמשיך לפעול ובכל זאת להיות שלם עם הכשלון. לצערי אין לי עצות טובות איך להגיע לשם, אבל יואב שולח לנו בפרק קריאת כיוון. אנחנו נתקדם לשם לאט לאט בעז"ה, וה' ויעשה הטוב בעיניו.