שמואל א | פרק כח | וישאל שאול

לקראת סוף ימיו שאול מנסה לשאול בה' ולא מקבל תשובה. פרופ' משה גרסיאל מצביע על מדרש שם שהנביא עושה על שמו של שאול: שאול מנסה לשאול בה', וגם כאשר מצליח להעלות את שמואל בעזרתה של בעלת האוב הוא נוזף בו "וְלָמָּה תִּשְׁאָלֵנִי וַה' סָר מֵעָלֶיךָ". 

לאורך הספר שאול מתמודד עם נסיונות בתחום הציות לקב"ה, כאשר בנקודות מפתח רבות הוא לא עוצר לקבל את ההנחיה של הקב"ה. הוא לא מבקש הנחיה מה' לפני קרב מכמש (י"ד), גם לא כאשר מחליט באותו קרב להמשיך לרדוף אחרי הפלשתים הנסוגים, וכאשר מעירים לו שכדאי לשאול את ה' הוא לא נענה בגלל השבועה לא לאכול והפרתה בידי יונתן. השיא מגיע בהשמדת נוב עיר הכהנים שבין השאר תפקידם הוא לסייע לשאול בה' באמצעות האורים והתומים. 

העונש שלו מגיע בפרק שלנו, כאשר לקראת הסוף הוא מרגיש רחוק, שואל בה' ולא נענה. 

לעומת שאול, גם יונתן וגם דוד מתוארים כמי שמבקשים את הכוונתו של הקב"ה ברגעי מפתח (למשל: י"ד:ח, כ"ג:ב, ל:ח), ומשקפים קשר רציף ובריא יותר עם הקב"ה.

גם הפתרון בו שאול נוקט, שימוש בהעלאה באוב, הוא הוספת חטא על פשע שמוכיח שגם את מצוות הכרתת בעלי האוב מהארץ שקיים הוא עשה בלי להבין את הרעיון של המצווה. הקב"ה מצווה לא לשמוע אל האובות והידעונים, ומיד לאחר מכן מביא את הציווי כן לשמוע אל הנביא: 

"לא־יִמָּצֵא בְךָ... וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל־הַמֵּתִים... נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם... וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא־יִשְׁמַע אֶל־דְּבָרַי אֲשֶׁר יְדַבֵּר בִּשְׁמִי אָנֹכִי אֶדְרֹשׁ מֵעִמּוֹ"

שאול קיים רק את החלק הראשון – הכרתת האובות, בלי להקפיד על החלק השני – שמיעה לנביא, ואז בסוף ימיו קלקל גם את החלק הראשון. הוא לא הבין שהקשר עם הקב"ה הוא מחייב. דבר ה' צריך לכוון את דרכנו, ולא רק לאשר לנו את מה שאנחנו חושבים מראש או להופיע כשאנחנו רוצים אותו. הוא לא שאל את ה' בזמן, ולכן ה' לא ענה לו.

ספר שמואל גדוש במדרשי שמות על שמות גיבוריו. מצורף המאמר המלא של פרופ' גרסיאל בו הוא סוקר מדרשי שמות לאורך הספר ועומד על משמעותם.