מלכים ב | פרק טז | מלכות אחז

אחז הורס רצף משמעותי של מלכים צדיקים בממלכת יהודה (יהואש, אמציה, עוזיה, יותם). הוא הולך בדרך מלכי ישראל, מעביר את בנו באש, ומזבח ומקטיר בבמות, כאשר בספר דברי הימים מצרפים לתיאור גם את עבודת הבעל הזכורה לנו ממלכים קודמים. ההשלכות של מעשיו הם בנפילה משמעותית מגדולתה של הממלכה: מאז ימי עוזיה ממלכת יהודה שולטת בנמל החשוב באילת, שהוא המפתח לסחר דרך ים סוף, ובתקופתו של אחז הארמים כובשים אותו ונותנים אותו לאדומים תחת חסותם (שימו לב להבדל בין הקרי והכתיב מ'ארמים' ל'אדומים'). הארמים לא מסתפקים רק בכיבוש אילת, ומתכננים יחד עם ממלכת ישראל בראשות פקח בן רמליהו לכבוש את ירושלים עצמה, כשהתכנון המלא של המצור הארמי־ישראלי מפורט בישעיהו – החלפת המלך בשליט מטעמם: "יַעַן כִּי יָעַץ עָלֶיךָ אֲרָם רָעָה אֶפְרַיִם וּבֶן רְמַלְיָהוּ לֵאמֹר:  נַעֲלֶה בִיהוּדָה וּנְקִיצֶנָּה וְנַבְקִעֶנָּה אֵלֵינוּ וְנַמְלִיךְ מֶלֶךְ בְּתוֹכָהּ אֵת בֶּן טָבְאַל" (ישעיהו פרק ז, ה-ז). 

עצם הברית בין ארם לישראל אמורה להפתיע אותנו. לאורך ספר מלכים אנחנו קוראים על מאבקים בין ממלכת ישראל וממלכת ארם, ופתאום הם משתפים פעולה נגד יהודה. מה הוביל להתקרבות בין הממלכות, ומה הם רוצים מממלכת יהודה? 

פרשנות אחת למשמעות הברית ולמטרת המצור נגד ירושלים היא שהפחד מפני האיום האשורי גרם לארם ולישראל לייצר קואליציה שתנסה להתנגד לממלכת אשור. הברית ביקשה מממלכת יהודה להצטרף, אך אחז התנגד ובחר במדיניות פרו אשורית. בתגובה הם מחליטים לכבוש את ירושלים ולכפות על ממלכת יהודה להצטרף אליהם בכוח.  

במאמר שפרסם בתרביץ פרופ' עודד בוסתנאי מקשה קושיות על הכיוון המקובל ומציע כיוון חלופי: לא סביר שברית שמעוניינת להלחם באויב האשורי תבזבז כוחות ומשאבים על מאבק מקדים בממלכת יהודה. בנוסף, לא סביר שאם סיבת המלחמה נגד אחז היא נאמנותו לאשור, אחז יצטרך לשלוח שליחים ולשחד את מלך אשור כדי שיבוא לעזור לו: מלך אשור אמור לרצות לעשות זאת בלי עידוד מיוחד. לכן, בוסתנאי מציע שמדובר על מאבק מקומי בין ממלכת יהודה לממלכות ארם וישראל על שטחים בעבר הירדן המזרחי. בתקופת עוזיהו ממלכת יהודה התחזקה וכבשה שטחים פוריים בעבר הירדן, וארם וישראל החליטו לאחד כוחות ולהשיג את השליטה בשטח. מוזמנים לעיין במאמר המצורף. 

סוף התיאור של ימי אחז הוא תיאור בבואה של ראשית ימיו של שלמה. שניהם בונים מזבח ומקריבים עליו, ובשניהם מוזכר עיסוק במכונות ובים שבמקדש, אך ההבדלים עצומים. בעוד ששלמה מקריב קרבן לה' על המזבח החדש של המקדש, אחז מעתיק את המזבח מהאלהים הזרים של ארם. בעוד ששלמה בונה את הים והמכונות, אחז מקצץ אותם בשביל לשלוח שוחד למלך אשור. בעוד שעל שלמה הקב"ה אומר "הוא יהיה לי לבן" (שמו"ב ז, יד) אחז מתעקש שהוא דווקא עבדו ובנו של מלך אשור. ההשוואה הזו שהתנ"ך מייצר נועדה להדגיש בפנינו את השפל שהמלכות ביהודה וישראל עוברת מימי הזוהר של מלכות שלמה המאוחדת, עד לשפל בימי אחז.