מלכים א | פרק טו | אבים ואסא והפער בין מלכים לדברי הימים
הפרק שלנו מתאר את קורותיהם של אביה ואסא, הבאים בתור בשושלת מלכי יהודה. התיאור במלכים מתמקד בהיבטים מסוימים של מלכותם. בקריאה בפרקים המקבילים בדברי הימים, אנו מגלים עוד סיפורים רבים חשובים נוספים. ניגע בקצרה בכל אחד מן המלכים.
אבים: אביה מתואר בפרק כמלך שממשיך את חטאות אביו, והכוונה כנראה למתואר בפרק הקודם: ראינו שבסוף מלכות רחבעם (אביו של אבים) התרבו ביהודה חטאי פולחן כמו במות, מצבות ואשרים "תחת כל עץ רענן". אבים אם כן ממשיך בקו דומה, והפסוקים כאילו "מתנצלים" על העובדה שהוא נשאר על כסאו: "כִּי לְמַעַן דָּוִד נָתַן ה' אֱלֹהָיו לוֹ נִיר בִּירוּשָׁלִָם לְהָקִים אֶת בְּנוֹ אַחֲרָיו וּלְהַעֲמִיד אֶת יְרוּשָׁלִָם" (טו, ד) – הוא נשאר למלוך רק כדי לשמר את ירושלים למען דוד. הפסוקים מתארים שבתקופה זו התמידה המלחמה בין יהודה וישראל (ויש לעיין מדוע נאמר בפסוק "רחבעם" ולא "אבים").
בדברי הימים אנחנו שומעים הרבה יותר על מלחמה זו שבין יהודה לישראל. קודם כל, מובא שם הנתון הקשה הבא – "וַיַּכּוּ בָהֶם אֲבִיָּה וְעַמּוֹ מַכָּה רַבָּה וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים מִיִּשְׂרָאֵל חֲמֵשׁ מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ בָּחוּר" (דה"ב יג, יז). נוסף לכך, מתואר שלמלחמה קדם וויכוח ערכי-דתי. אביה מאשים את ממלכת ישראל על חטאיהם: "וְעִמָּכֶם עֶגְלֵי זָהָב אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם יָרָבְעָם לֵאלֹהִים... וַאֲנַחְנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ וְלֹא עֲזַבְנֻהוּ... וְאַתֶּם עֲזַבְתֶּם אֹתוֹ". מעניין שאביה מוצג כאן כקנאי לאמונה בה', והפסוקים אכן מציינים שזו הסיבה לנצחון יהודה את ממלכת ישראל במלחמה זו: "וַיֶּאֶמְצוּ בְּנֵי יְהוּדָה כִּי נִשְׁעֲנוּ עַל ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם" (דה"ב יג, יח).
מוזמנים להוסיף לחשוב ולנתח את הפער שבין מלכים לדברי הימים: מה פשר הפער הזה? כיצד יש להבין את מגמת הנביא בספר מלכים לאור האירועים שהוא בוחר להביא והשיפוט שלו לדמותו של אביה? וכיצד יש להבין את המתואר במלחמה בדברי הימים? האמנם אביה היה שם מאמין גדול או שנאומו נבע ממניעים אחרים?
אסא: אסא מתואר כמלך צדיק: "וַיַּעַשׂ אָסָא הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' כְּדָוִד אָבִיו" (טו, יא) שמכרית את הפולחנים האסורים שהתפשטו בממלכת יהודה בתקופת רחבעם ואבים. בתור קוראי ספר מלכים, שפגשו את דברי הנביא על פיצול הממלכה שאמור להיות זמני ("וַאעַנֶּה אֶת זֶרַע דָּוִד לְמַעַן זֹאת אַךְ לֹא כָל הַיָּמִים" (יא, לט) – אפשר לשאול: האם הופעתו של מלך צדיק תוביל לאיחוד מחודש של הממלכה? אנחנו יודעים שהתשובה היא שזה כנראה לא הספיק כי הממלכה לא אוחדה, ובכל זאת מעניין לראות את הפסוק המובא בדברי הימים: "וַיִּקְבֹּץ אֶת כָּל יְהוּדָה וּבִנְיָמִן וְהַגָּרִים עִמָּהֶם מֵאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וּמִשִּׁמְעוֹן כִּי נָפְלוּ עָלָיו מִיִּשְׂרָאֵל לָרֹב בִּרְאֹתָם כִּי ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ" (דה"ב טו, ט) – ואנחנו פתאום רואים שאכן, חלק מאנשי ממלכת ישראל חברו למלכות יהודה – ובזכות צדיקותו של אסא והיות ה' עמו!
הפרק מוסיף ומתאר לנו מלחמה שהייתה בין ישראל ליהודה גם בימיו של אסא. מתואר שבעשא מלך ישראל עולה למצור על מלכות יהודה. אסא נוקט בצעד מפתיע: הוא פונה למלך ארם שיושיע אותו מבעשא, ולטובת העניין מביא לו מאוצרות בית ה'. מלך ארם עושה את העבודה ובעשא שב על עקבותיו. ונתון נוסף שמובא הוא מחלתו של אסא לקראת מותו.
הפרקים בדברי הימים מאריכים מאוד במלכות אסא (דה"ב יד-טז). שם אנחנו מגלים שהנביא ביקר בחריפות את אסא על פנייתו למלך ארם שיושיע אותו במקום לפנות לה'. באופן מאוד מפתיע, אסא מסרב להקשיב לנביא "וַיִּכְעַס אָסָא אֶל הָרֹאֶה וַיִּתְּנֵהוּ בֵּית הַמַּהְפֶּכֶת כִּי בְזַעַף עִמּוֹ עַל זֹאת וַיְרַצֵּץ אָסָא מִן הָעָם בָּעֵת הַהִיא" (דה"ב טז, י) ובהמשך מתוארת מחלתו, כאשר גם במחלתו חטא בכך שלא פנה לה': "וְגַם בְּחָלְיוֹ לֹא דָרַשׁ אֶת ה' כִּי בָּרֹפְאִים" (דה"ב טז, יב).
גם לגבי מלכות אסא יש עוד הרבה שאלות לפתור: מה פשר הפער בין התיאורים של מלכים לאלה של דברי הימים, וכיצד חל המפנה הדרמטי בצדיקותו של אסא: כיצד מלך צדיק מגיע למצב שבו הוא אוסר את נביא ה'? והאם מקרית העובדה שהידרדרותו מתחילה בעקבות הטריגר של מלחמה בממלכת ישראל?
מצורף קישור לשיעורו של ד"ר חגי משגב שמרחיב ומסביר את התפניות בתולדות יהודה שמתרחשות במלכותו של אסא, כולל פניית אסא לארם על משמעויותיה.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)