תהלים פרק צ"ח | הריעו לה' כל הארץ
המזמור קורא לשיר שירה חדשה על ישועה שכבר התרחשה. אלו שנקראים להריע לה' הם "כל הארץ": "הָרִיעוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ". בתחילה אנחנו חושבים שמדובר על עם ישראל, או אפילו כל האנושות יושבי הארץ, שיזמרו לה' בכינור, אבל אז מצטרפת לאמירת ההלל הבריאה כולה: "יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ: נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ" (צח, ז-ט).
המזמור מקביל למזמור צ"ו. גם בפתיחה "מִזְמוֹר שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ" שמקבילה ל" שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ" (צו, א), גם בחתימה, וגם בביטויים רבים לאורך המזמורים (ראו תמונה מצורפת מתוך אתר מעבדת התנ"ך). בשני המזמורים מי ששרים לה' הם "כל הארץ", אבל הבדל משמעותי בין המזמורים הוא בזהות מי שמוביל את השירה – במזמור צ"ו כל העמים שרים ואין אזכור לעם ישראל, בעוד שבמזמור צ"ח השירה עוסקת בחסד שעשה הקב"ה לעם ישראל והם אלו שמובילים את הבריאה כולה בשירה לה'.
כמו במזמור צ"ו, בפרק יש הקבלה גם לביטויים רבים מחלקו השני של ספר ישעיהו. למשל "חָשַׂף ה' אֶת זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ לְעֵינֵי כָּל הַגּוֹיִם וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱ–לֹהֵינוּ" (ישעיהו נב, י) ו"הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף" (ישעיהו נה, יב). ניתן לפרש את ההקבלה בשתי צורות, בהתאם לשאלת התיארוך של המזמור ובהתאם לשאלה מי לקח ממי – תהלים מישעיהו או ישעיהו מתהלים. אם המזמור נכתב לאחר נבואת ישעיהו יתכן שמטרת ההקבלות לומר – נבואותיו של ישעיהו סוף סוף התקיימו בחסדי ה', והגיע הזמן להודות על כך. אם מזמור צ"ח הוא מזמור קדום, שנכתב לפני ימי ישעיהו המשמעות הפוכה: במשך שנים רבות העם חלם, התפלל וגם הודה על ישועת ה'. כאשר ישעיהו הנביא בוחר להתנבא על הגאולה העתידית בימי שיבת ציון הוא שואל את לשונות נבואתו מתוך התפילה המקובלת ומודיע – ה' מסכים מלמעלה עם התפילה שלכם מלמטה.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)