תהילים פו | תפילה לדוד

בדיוק באמצע אוסף מזמורי בני קורח בספר השלישי (מזמורים פד־פח) משובץ מזמור של דוד המלך. אחרי שסיימנו את הספר השני בפסוק: "כָּלּוּ תְפִלּוֹת דָּוִד בֶּן יִשָׁי" (תהילים עב, כ) זהו המזמור היחיד בספר השלישי שמיוחס לדוד. בשיעור המצורף (https://youtu.be/yc_2EvJqS8c) ד"ר בני גזונדהייט טוען שהמגמה של מזמורי בני קורח היא להציע מסלול לתקווה אחרי היאוש שמשתקף במזמורי אסף. לכן הם בוחרים לשבץ בדיוק במרכז האוסף את המודל האידיאלי אליו שואפים לחזור – דוד המלך. למרות שדוד כבר מת, וכלו תפילותיו, בכל זאת מחזירים אותו למרכז הבמה בסיבוב נוסף במזמור "תפילה לדוד". כמו שלומד כל ילד בגן: "דוד מלך ישראל חי וקיים". 

המזמור הוא מזמור תחינה שמבקש מהקב"ה עזרה ומבטיח שהמשורר יכבד את שמו של ה'. הוא עושה שימוש בחלק מי"ג מידות של רחמים: "כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ... וְאַתָּה אֲדֹנָי אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת" (פסוקים ה', ט"ו). יש עוד מספר מקומות בתנ"ך בהן מופיעות רק חלק מי"ג מידות (ראו יואל ב, י"ג; יונה ד, ב; נחום א, ג; נחמיה ט, י"ז). לעתים ההשמטות והשינויים בעלי משמעות, ולעתים, כמו כאן מסתבר שמדובר על קיצור ולא על השמטה מכוונת.

במהלך המזמור מופיע פסוק עם דגש אוניברסלי: "כָּל גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִׂיתָ יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ". הפסוק מקבל משמעות גדולה בלימוד המזמור הבא – מזמור פז.