תהילים פג | מזמור מצוקה לאומי

נהוג לומר את מזמור פ"ג בעיתות מלחמה וצרה לאומית, ונראה שלא סתם. המזמור מתאר התאחדות של עמים רבים כנגד עם ישראל, ביוזמה להשמידם מעל פני האדמה: "אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד" (פסוק ה). המשורר מסביר שמשמעות ברית זו של הגויים על ישראל היא למעשה קריאת תיגר על ה' בכבודו ובעצמו: "כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרֹתוּ" (פסוק ו) ולכן מבקש מה' שלא יחריש וישקוט כנגד אותם גויים. המזמור מזכיר את סיפור הניצחון על סיסרא ויבין (שופטים ד) ואת הניצחון על מלכי ושרי מדין (שופטים ז-ח) ומבקש שגורלם של הקמים על ישראל יהיה כגורלם של הללו. סגירת המעגל של המזמור בכך שלא רק שהאויבים יוכנעו, אלא שכניעה זו תיצור הזדמנות לאותם אויבים להכיר בשם ה' ולתקן את דרכיהם: "מַלֵּא פְנֵיהֶם קָלוֹן וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ ה'" (פסוק יז). אותם גויים שכרתו ברית וקראו תיגר על ה', ישובו לבקש את שמו ויכירו במלכותו: "וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ ה' לְבַדֶּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ" (פסוק יט).