תהילים עז | התבוננות מחשבתית מתוך הצרה

מזמור ע"ז מיוחד מאוד בכך שהמשורר מתאר לנו באופן מפורט תהליכי תודעה פנימיים שהוא עובר במהלכו. המזמור נפתח בזעקה ומתוך קושי גדול עליו המשורר ממאן להינחם (פסוק ג). בהמשך, המשורר עובר להסתכל על צרתו מפרספקטיבה היסטורית רחבה יותר: "חִשַּׁבְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם שְׁנוֹת עוֹלָמִים" (פסוק ו), ומצהיר על כך שהוא עובר לנהל שיח פנימי בתוך נפשו: "אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה עִם לְבָבִי אָשִׂיחָה" (פסוק ז). מכאן הוא מפנה שלוש שאלות לה' (פסוקים ח-י), ותוהה האם חלילה ה' עזב ושכח את עמו: "הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל אִם קָפַץ בְּאַף רַחֲמָיו סֶלָה" (פסוק י).

המענה, מבחינתו של המשורר, מגיע דרך השורש זכר, כנגד השאלה שהועלתה – האם ה' שכח. המשורר עובר להיזכר במעשיו של ה' לעמו: "אֶזְכּוֹר מַעַלְלֵי יָ-הּ כִּי אֶזְכְּרָה מִקֶּדֶם פִּלְאֶךָ" (פסוק יב) ואומר שיש להגות ולספר על נפלאות אלה: "וְהָגִיתִי בְכָל פָּעֳלֶךָ וּבַעֲלִילוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה" (פסוק יג). המשורר מתאר נפלאות שה' עשה לעמו, ובמרכזן קריעת ים סוף, עד חתימת המזמור בכך שה' הנהיג את עמו במשך שנות ההליכה במדבר: "נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן" (פסוק כא). כיצד נפלאות ה' לעמו בהיסטוריה המוקדמת של עם ישראל מספקות מענה למצוקותיו של המשורר בהווה? נראה שצריך עוד לעיין מה בדיוק טענתו וחוויתו הדתית של המזמור. למעשה, נראה שהדיון ממשיך להתנהל גם במזמורים הבאים, שעוסקים בהמשך ההיסטוריה של עם ישראל - הבחירה בבית דוד, ולאחר מכן החורבן.

מומלץ להרחיב עוד על מזמור זה בסרטון הקצר מפי ד"ר בני גזונדהייט: https://youtu.be/jvG10uX6GjY .