תהילים ז | ה' ידין עמים

המזמור מביא את תחינתו של אדם שנאשם באשמת שווא. כנגד אויביו שמעלילים עליו, או לכל הפחות טועים וחושדים בו בדברים שלא עשה, דוד פונה לקב"ה בידיעה שאצל הקב"ה המשפט הוא תמיד משפט אמת. 

הפרשנים הציעו הסברים שונים לכותרת "עַל־דִּבְרֵי־כוּשׁ בֶּן־יְמִינִֽי". יש שהסבירו שהכוונה למי שכתב את המזמור יחד עם דוד, יש שהסבירו שמדובר בסיפור מחייו של דוד אודות אדם בשם "כוש בן ימיני". מתוכן המזמור נראית דעתו של הרב זאב יעבץ שמסביר שזהו כינוי לשמעי בן גרא שהאשים את דוד בכינוי "איש הדמים" (שמו"ב ט"ז). 

ספר תהלים כולל יותר מאשר תפילות, שבחים וקינות, אלא גם מזמורי חכמה שבאים ללמד מסרים ורעיונות. סופו של המזמור שלנו כולל את אחד המסרים המרכזיים בספרות החכמה: "בּוֹר כָּרָה וַֽיַּחְפְּרֵהוּ וַיִּפֹּל בְּשַׁחַת יִפְעָל" — עונשו של הרשע יבוא כתוצאה טבעית מעשיו הרעים, והוא ייפול בבור שהוא עצמו כרה.