תהילים נט-ס | היחס בין הכותרת לתוכן

מזמורים נ"ט וס' נושאים כותרות היסטוריות ברורות, ושניהם מהווים דוגמה לכותרת שמעוררת שאלה על היחס בינה לבין תוכן המזמור.

כותרתו של מזמור נ"ט קובעת שהוא נאמר בעת ששאול שלח את עבדיו להרוג את דוד בביתו. חלק מן המזמור אכן מתאים לכך, ומתאר את מצוקתו של דוד מפני אויבים שאורבים לו, על לא עוול בכפו: "הִנֵּה אָרְבוּ לְנַפְשִׁי יָגוּרוּ עָלַי עַזִּים לֹא־פִשְׁעִי וְלֹא־חַטָּאתִי ה'" (נ"ט, ד).

אמנם, יש חלק משמעותי בתוכן המזמור שלא ברור כיצד הוא קשור לתוכן ההיסטורי המדובר. דוד במזמור מתפלל שה' יפקוד על כל הגויים: "וְאַתָּה ה'־אֱ-לֹהִים צְבָאוֹת אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָקִיצָה לִפְקֹד כָּל־הַגּוֹיִם" (נ"ט, ז. וראה גם פסוקים ט ויד), ולא ברור כיצד הגויים קשורים לכאן? הצרה הנוכחית היא צרה מפני אחיו מישראל ולא מפני הגויים!

בפרשנים יש דרכים שונות להסביר מדוע המזמור מזכיר את הגויים. רש"י מסביר שזו בקשה שה' ישפוט את הרשעים כמו שיש לשפוט את הגויים, ואילו רד"ק מסביר שמתוך הצרה הנוכחית דוד מרחיב את מבטו ומבקש גאולה וישועה כללית, על ידי הבקשה להסרת כל הרשעים מן העולם. על דרך הפשט ניתן להציע שמזמורנו הוא דוגמה לכך שלא תמיד תוכן המזמור מצומצם רק לאירוע ההיסטורי הממוקד. ייתכן שהמזמור נאמר בעת ההקשר ההיסטורי המקורי, אבל כבר חובר גם כתפילה כללית יותר, או ההפך: בעת צרתו, דוד לא חיבר מזמור מיוחד אלא אמר את המזמור הזה שנכתב בהקשר כללי יותר. קצת כמו שאנחנו אומרים מזמורי תהילים שנכתבו בעבר, גם אם הם לא מתאימים מילה במילה להקשר הנוכחי. לתפילה ולמזמור יש אמנם היבט של תוכן והקשר, אבל יש להם גם משמעות רחבה ומופשטת יותר של בקשת ישועה כללית מה' או רצון להתקרב אליו.

גם במזמור ס' מתעוררת שאלה על היחס בין הכותרת לבין התוכן. כותרת המזמור מתייחסת למלחמה מוצלחת של דוד ויואב בארם ובאדום, מלחמה המוכרת לנו מספרי שמואל ודה"י. אבל התוכן של המזמור קשה ומטיח דברים כלפי שמיא: "הֲלֹא־אַתָּה אֱ-לֹהִים זְנַחְתָּנוּ וְלֹא־תֵצֵא אֱ-לֹהִים בְּצִבְאוֹתֵינוּ" (ס, יב). דרכים שונות נאמרו בהסבר המזמור. ונציע בעקבות דברי אב"ע שהמזמור נאמר בלב המלחמה, בעת מצוקה וקושי, כשעוד לא היה ברור מי ינצח. המזמור משקף לנו שאמנם בספר שמואל מסופר על הניצחון הגדול, אבל בדרך היו גם קושי ואפלה. התפילה במזמור זה, אם כן, מעניקה לנו חלון הצצה לרגעים הקשים בדרך, אחריהם ניתן לחגוג את הניצחון המתואר בספר שמואל ולדעת: "בֵּא-לֹהִים נַעֲשֶׂה־חָיִל וְהוּא יָבוּס צָרֵינוּ" (ס, יד).