תהילים מה | שיר ידידות
המזמור נועד להיאמר ביום חתונתו של המלך. בחלקו הראשון הוא משבח את המלך שיש בו את כל המעלות שראוי שיהיו במלך: הוא גיבור וחזק, אוהב צדק ושונא רשע. לאחר מכן המזמור פונה לכלה ומבקש ממנה לשכוח את עמה ובית אביה לקראת חתונתה עם המלך המהולל. הסיכום הוא בתקווה ותפילה שראויה להיאמר בשעת החתונה: "תחת אבותיך יהיו בניך" – שהצאצאים שיצאו מזיווג שכזה יוכלו להמשיך את השושלת.
הכלה מכונה "בת צור" והפרשנים חלקו לכבוד איזה מלך שנשא את בת צור נכתב המזמור. שתי הדעות המסתברות ביותר הן שלמה המלך, שמסופר עליו שישב "עַל כִּסֵּא ה' לְמֶלֶךְ" (דהי"א כט, כג), כנאמר במזמור "כִּסְאֲךָ אֱלֹהִים עוֹלָם וָעֶד". ואחאב מלך ישראל שנשא את איזבל המרשעת שהיה צריך לומר לה: "וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ". כמו במזמורים רבים לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי את הרקע ההיסטורי למזמור. לשתי אפשרויות אלו מצטרפות גם אפשרויות רבות נוספות: חלק מהפרשנים פירשו את הכינוי "בת צור" ככינוי כללי למלכה מאומה אחרת. אחרים פירשו כנאמר למלכה מקרב עם ישראל. עוד יתכן שהמזמור נאמר בכלל למלך אחר שעל קורות נישואיו בכלל לא שמענו בתנ"ך, וגם יתכן שהמזמור הוא מזמור כללי שנכתב לכבוד כל חתונת מלך באשר הוא. מה שאנחנו יודעים הוא שהמזמור נועד להלל את המלך ביום חתונתו ולהבהיר לכלה ולעם כולו את גודל המעמד על משמעויותיו הלאומיות.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)