תהילים לט | איוב ותהילים

מזמורים לו-מא מרכיבים מערכת של מזמורים מקבילים לספר איוב, והמזמור שלנו בולט ביניהם. בתוך מצב של קושי וכאב המשורר מנסה שלא לחטוא בלשונו, וגם בספר איוב נאמר בתחילה ש"לֹא חָטָא אִיּוֹב בִּשְׂפָתָיו" (איוב ב, י). וכמו איוב שבסופו של דבר פותח את פיו ומתווכח עם ה', גם המשורר לא מצליח לעצור את עצמו, מתחמם ומדבר. יש דמיון גם בלשון: אצלנו "הוֹדִיעֵנִי ה' קִצִּי וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא" ובאיוב "מַה־כֹּחִי כִי־אֲיַחֵל וּמַה־קִּצִּי כִּי־אַאֲרִיךְ נַפְשִׁי" (איוב ו, י"א). אצלנו "אֵדְעָה מֶה־חָדֵל אָנִי... הָשַׁע מִמֶּנִּי וְאַבְלִיגָה בְּטֶרֶם אֵלֵךְ וְאֵינֶנִּי" ובאיוב "הֲלֹא־מְעַט יָמַי וַחֲדָל וְשִׁית מִמֶּנִּי וְאַבְלִיגָה מְּעָט: בְּטֶרֶם אֵלֵךְ וְלֹא אָשׁוּב" (איוב י, כ-כא). 

בשיעור (מומלץ!) מימי העיון בתנ"ך הרב יעקב מדן מציין לסיפור חייו הטראגי של דוד המלך, שגם הוא כמו איוב שכל חלק מבניו, וגם הוא כמו איוב ירד מגדולתו ומצא את עצמו נרדף בידי אוהביו. הדמיון בסיפור החיים, והדמיון בלשון בה משתמשים ספר תהילים וספר איוב, רק מדגישים את ההבדלים המשמעותיים בין הטענות של כל אחד מהספרים. 

גם בתהילים וגם באיוב מציינים את חייו הקצרים של האדם כסיבה לרחמים, אך ההבדל גדול: איוב חושב שהקב"ה צריך לוותר על העונש, ולא לדקדק עם האדם המסכן שחייו גם ככה קצרים. לעומת זאת, בתהילים הבקשה היא שה' יעזור לאדם להינצל מהחטאים שלו: "מִכָּל־פְּשָׁעַי הַצִּילֵנִי". חייו של האדם קצרים והוא חלש, ולכן הוא צריך עזרה. המשורר לא מבקש שה' יוותר לו, אלא שיעזור לו להתקרב אליו. 

מוזמנים לשמוע על הבדלים נוספים בין הספרים בשיעור המצורף.