תהילים כח | הרמוניה

לאחר כמה פרקי תהילים שראינו בהם תסבוכות ופערים – בין ביטחון בה' ליאוש, בין תפילה למצוקה ובין מצוקה לגאולה – נראה שהמזמור שלנו מספק סיפור הרמוני יחסית. המזמור בנוי משלושה חלקים: בתחילה (א-ב) תפילה לה' ובקשה שלא יעלים את עיניו מתפילתו. לאחר מכן תיאור המצוקה והבקשה שהרשעים לא יצליחו בזממם (ג-ה) ולבסוף הודאה על כך שה' נעתר לתפילתו, ומתוכה הבעת ביטחון בה' ותפילה לישועה לכל ישראל. הסיבה שאמרנו כי המזמור הרמוני נעוצה בקשרים המילוליים ההדוקים בין חלקי המזמור. כפי שמראה ד"ר בני גזונדהייט (https://youtu.be/wblKzanvS4Y) – בפתיחה מתאר המשורר את נשיאת ידו אל המקדש ובחתימת המזמור נאמר על ישראל כולו ונשאם עד העולם. המשורר ביקש שמע קול תחנוני (פס' ב) ובסוף המזמור הוא נענה בדיוק באותו ביטוי: "כי שמע קול תחנוני" (פס' ו). גם בתוך חלק הבקשה יש תקבולות מילוליות חזקות בין חלקי המשפט השונים: המשורר מבקש מה' שישיב לרשעים כמעשה ידיהם, אותם רשעים שאינם מבינים את מעשי ידיו של ה'. אם כן, המזמור שלנו מבטא יחידת תפילה רגועה ומלאת ביטחון: המשורר פונה לה', אכן נמצא במצוקה, ובסוף המזמור תפילתו נענית והוא מתמלא ביטחון בה'. 

אם נרצה לבחון את פרקי תהילים כרצף, אז דומה שלאחר כמה מזמורים של אתגר והתמודדות לא פשוטים, המזמור שלנו כבר מתאר עולם תפילה יציב יותר, לקראת ההגעה אל המקדש בשני הפרקים הבאים, והשבח לה' (מזמור כט) וההודאה לו (מזמור ל) שמצויים בהם.