תהילים כ | יענך ה' ביום צרה

אנחנו אומרים את מזמור כ' בכל יום בתפילה, ובכך אנחנו מפרשים את הביטוי "יענך ה' ביום צרה" באופן מרחיב ביותר – יום צרה הוא כמעט כל יום, כי למי אין צרה לבקש עליה? המזמור הוא "מזמור מלך" – מזמור שמדבר על מלך ישראל ועל דמותו המיוחדת, ועל פי ההקשר במזמור, הצרה המקורית עליה מדובר היא צרה צבאית: "אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם ה' אֱ–לֹהֵינוּ נַזְכִּיר". 

בשיעור מימי העיון בתנ"ך ד"ר יושי פרג'ון  עומד על המבנה של המזמור, שעובר תהליך במהלך הקריאה. בתחילת המזמור המשורר פונה למלך בגוף שני ומתפלל על הישועה של המלך. הוא מתפלל שה' יזכור את הקרבנות שהמלך הקריב וימלא את עצתו. אך במהלך המזמור משתנה האווירה, מישועת המלך עוברים לישועה כללית של העם כולו "וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד... יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ", והדגש עובר מעבודת הקרבנות לבטחון בה' ותפילה: "וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם ה' אֱ–לֹהֵינוּ נַזְכִּיר". במידה רבה זהו גם השינוי שעשינו בהכנסת המזמור לסידור התפילה: בקביעה שהמזמור לא מדבר יותר על המלך, שכבר איננו, ועל הקרבנות, שכבר אינם, אלא על ישועה של העם כולו ועל כוחם של בטחון בה' ותפילה. 

בפאפירוס מהמאה ה2 לפה"ס שהתגלה במצרים מצאו מזמור שמבוסס על המזמור שלנו אך פונה לאלילים שונים. ככל הנראה המזמור נכתב בידי קהילה עובדת עבודה זרה ש"עדכנה" את המזמור לרוח התקופה – בלי מלך, בלי קרבנות ועם הרבה אלילים. בשיעור המצורף יושי מדגיש את ההבדל בין הכתות למיניהן ובין היהדות הנאמנה: גם אנחנו וגם הם הענקנו למזמור משמעות חדשה שמאפשרת לנו לומר אותו בתפילה, אך בעוד שהם שינו את הנוסח של המזמור כדי להתאים אותו אליהם, אנחנו שמרנו על המזמור כמו שהוא, והתאמנו אותו לתפילה שלנו באמצעות פרשנות ובכוונת הלב. מצרף את הנוסח המתורגם לעברית, והמעוניינים מוזמנים להשוות ולבחון את ההקבלה ואת משמעויות השינויים. 

נספח – נוסח המזמור לאלים מ63 Papyrus Amherst

יעננו חור במצור
יעננו אדני במצור
[...] קשת בשמיו סהר
שלח צירך מן מקדש ארש
ומצפון חור יסעדנו
יתן לנו חור כבלבנו
יתן לנו מר כבלבנו
כל עצתנו חור ימלא
ימלא חור, לא יחסר אדני
כל משאלת לבב
אלה בקשת אלה בחנית
[...] אנחנו מר אלהינו
חור אלנו עמנו
יעננו מחור אל בית אל
בעל שמים מר יברך
לחסידיך ברכתך