תהילים קלח | וְיָשִׁירוּ בְּדַרְכֵי ה'

המזמור כולל שלושה חלקים. בחלק הראשון המשורר מודה לקב"ה, בחלק השני הוא מכריז שגם מלכים ושרים צריכים להודות לה', ובחלק השלישי הוא מבקש מה' שכמו שהתחיל להושיע אותו עד היום כך ימשיך ויושיע אותו בהמשך. 

ד"ר בני גזונדהייט מציע משמעות לסמיכות שבין המזמור הזה לבין המזמור הקודם בו דיברנו על גולי בבל שלאחר החורבן. הוא מציע שיש הנגדה  בין המצב שהיה בימי הגלות אז אנחנו לא הסכמנו לשיר את שיר ציון בפני השובים שלנו. אך יום יבוא והישועה תהיה כל כך גדולה עד שהגויים עצמם ישירו לקב"ה שיר הלל.

התוכן המרכזי עליו יהללו הגויים הוא: "כִּי־רָם ה' וְשָׁפָל יִרְאֶה". התכונה הזו היא אחת הבעיות הפילוסופיות הגדולות — איך יכול להיות שהקב"ה הטרנסצדנטי והמושלם מתעניין במה שקורה בעולם שלנו? זוהי פליאה, אך המזמור לא בא לדון בבעיה הפילוסופית אלא להכריז בסימן קריאה — "כִּי־רָם ה' וְשָׁפָל יִרְאֶה". נציין שהשגחת ה' היא ברכה שאין כמוה, אבל יכולה להוביל גם למצוקה עליה נקרא במזמור הבא.