תהילים קלג | הרמוניה

המזמור הקצרצר מתאר בהתרגשות מציאות נעימה ושלווה. הפסוק הראשון משתבח בישיבתם של אחים יחד. הפסוק השני מתאר את ברכת השמן היורד על הראש. הכוונה או לשמן שסכים בו לתענוג (ספורנו) או לשמן המשחה בו נמשח אהרון הכהן (רש"י, אב"ע ועוד). לפי הפירוש האחרון, המשך הפסוק, "שֶׁיֹּרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו" מתאר את ירידת שמן המשחה על מדי הכהונה של הכהן. הפסוק השלישי מתאר את ברכת הטל היורדת על הרי ציון – ברכה המגיעה מאת ה'.

לקשר בין שלושת פסוקי המזמור הוצעו פירושים שונים. לענייננו, די בכך שהמזמור מתאר את הברכה שמורגשת בכמה מישורים: בישיבת האחים יחד (כנראה במקדש ובירושלים), בברכת השמן ובדמותו של הכהן הגדול, ובברכה הכללית המאפיינת את ירושלים. תיאור הברכה בכל המישורים הללו מייצר לקורא, גם אם אינו מבין את הקשר ההגיוני המדויק בין חלק לחלק – תחושה של הרמוניה. ונראה שמתאים לכך פירושו של רש"י לפסוק הראשון. רש"י מפרש שהאחים היושבים יחד הם כנסת ישראל והקב"ה: "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד, כשישב הקדוש ברוך הוא בבית הבחירה עם ישראל הקרויין אחים ורעים ויהיה גם הוא יחד עמהם" - פירושו של רש"י, בין אם הוא פשט הפסוק ובין אם לא – משקף בדיוק את האווירה שהמזמור מעביר: אווירה של ברכה והרמוניה בתוך עם ישראל, ובינם לבין ה'.