תהילים קלב | בית המקדש ובית דוד

המזמור פותח באזכור שבועת דוד לקדם את בניין המקדש. השבועה מוזכרת במזמור באמצעות חזרה משולשת של משפטי תנאי הפותחים במילה "אם", כמו "אִם אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי" – כאשר בחוליה הרביעית מופיע תוכן השבועה: "עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַה'". הקשר בין הפעולות המותנות ובין השבועה איננו מקרי: דוד נשבע שהוא לא יבוא לביתו שלו ולא ישן בשקט על מיטתו – עד שיימצא מקום ובית לה'. בהמשכו של המזמור נאמרים פסוקים שנשמעים כמו טקס העלאת הארון למקדש: "נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו: קוּמָה ה' לִמְנוּחָתֶךָ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ" (קלב, ז-ח). הפסוקים מקבילים לדברי שלמה בחנוכת המקדש (דה"ב ו, מא-מב).

המזמור שלנו מתכתב בצורה מובהקת עם סיפור בקשת דוד מנתן לבנות את המקדש (שמ"ב פרק ז). גם שם, דוד מקשר בין ביתו שלו לבין בית המקדש – ומרגיש לא בנוח לשבת בבית בנוי ומפואר כאשר בית ה' עוד לא בנוי: "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל נָתָן הַנָּבִיא רְאֵה נָא אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית אֲרָזִים וַאֲרוֹן הָאֱ-לֹהִים יֹשֵׁב בְּתוֹךְ הַיְרִיעָה" (שם, ב). גם המשך הסיפור שם קשור באופן הדוק להמשך המזמור שלנו. בסיפור שם, כשכר לרצונו של דוד לבנות בית לה' – ה' מבשר לדוד שהוא יבנה לו בית, שושלת מלוכה נצחית: "וְהִגִּיד לְךָ ה' כִּי בַיִת יַעֲשֶׂה לְּךָ ה'... אֲבֹתֶיךָ וַהֲקִימֹתִי אֶת זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ... וְכֹנַנְתִּי אֶת כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ עַד עוֹלָם" (שם, יא-יג). המזמור, בשלבו את שני הנושאים, מדגיש את הקשר ההדוק שבין בחירת ה' בירושלים לבחירת ה' בבית דוד. ההדדיות היפהפיה שביחסים בין דוד הרוצה לבנות בית לה', לבין ה' שבונה בית לדוד – מודגשת גם במזמור שלנו: המזמור מתאר שתי שבועות: שבועת דוד לה', ושבועת ה' לדוד.

מתי נאמר המזמור? מתבקש לומר שהוא נאמר בחנוכת המקדש על ידי שלמה. כך עולה מדברי שלמה עצמו כפי שהזכרנו לעיל, וכך מציעים מפרשים רבים. אפשרות נוספת יכולה לעלות מהמיקום בו משובץ המזמור בספר תהילים. אם נאמץ את ההנחה ששירי המעלות הם שירי העלייה מן הגולה, אז ייתכן שהמזמור נאמר גם בחנוכת המקדש השני. זה מסביר מדוע המזמור נפתח בתחינה – "זְכוֹר ה' לְדָוִד אֵת כָּל עֻנּוֹתוֹ" (קלב, א) ומדוע מיד אחר התחינה הנוספת "בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ" מוזכרת שבועת ה' לנצחיות שושלת בית דוד. אולי עולי בית שני מזכירים את השבועה כדי לבקש מה' – אנא, קיים את השבועה, ועזור לנו לכונן מחדש את המלוכה. הם אף נושאים את התפילה ששלמה עצמו נשא בחנוכת המקדש, ומבקשים להצליח לחדש את פארם של ירושלים ובית דוד. וכך כותב הספורנו בתחילת פירושו למזמור: "בזה המזמור התפלל המשורר שתעמוד מלכות בית דוד על ידי המשיח".