תהילים קיז | הללו את ה' כל גויים

מזמור קי"ז, שהוא הפרק הקצר ביותר בתנ"ך, מספיק כדי להכיל בתוכו קושיה שמתעוררת בקריאה ראשונית מאוד. הגויים נקראים להלל את ה': "הַלְלוּ אֶת ה' כָּל גּוֹיִם שַׁבְּחוּהוּ כָּל הָאֻמִּים". מדוע? "כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ". מה פשר הנימוק הזה? כיצד העובדה שחסדו של ה' שופע על ישראל אמור להוות סיבה לגויים להלל את ה'?

בגמרא בפסחים (קיח:) רבי ישמעאל ברבי יוסי מסביר בשם אביו שכוונת המזמור לומר כך: הגויים צריכים להלל את ה' על החסדים שעשה עמם, ומכך ישראל צריכים ללמוד ק"ו. אם הגויים מהללים את ה', ודאי שישראל צריכים להלל את ה'. שהרי עלינו חסדיו גברו עוד יותר.

הרב יהודה עמיטל הציע להסביר ע"פ גמרא ביבמות (סג.) שקובעת "כל משפחות האדמה - אפילו משפחות הדרות באדמה, אין מתברכות אלא בשביל ישראל" – כאשר ישראל מתברכים, יש בכך השפעה של ברכה לעולם כולו – ולכן כדאי לגויים להלל את ה' על ישועת ישראל.

ננסה להציע פירוש נוסף. ראינו כבר כמה פעמים במקרא, ובמיוחד בספרי ישעיהו ותהילים, שישועת ישראל אמורה לשמש מנוף לקריאה בשם ה' בעמים כולם. לדוגמה בישעיהו פרק י"ב: "וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה... וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ בִשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו" (פסוקים ג-ד שם) – הישועה גורמת לישראל לרצות לפרסם את שם ה' בעמים כולם. ולפי זה, אולי הנימוק שבפסוק איננו נימוק לגויים מדוע עליהם להלל את ה', אלא נימוק לישראל מדוע עליהם לפרסם את שם ה' בגויים כולם: בגלל החסד הרב שה' השפיע עליהם. עכשיו תור ישראל להשפיע את אותו חסד וברכה על העולם כולו.