תהילים קכא | אשא עיני אל ההרים

מזמור קכ"א מפורסם והוא בין המזמורים השגורים ביותר בפינו. בפתחו של המזמור המשורר מביט אל ההרים ושואל מאין יבוא עזרו. המזמור אינו מפרט את מהותו וטיבו של הקושי, ובכך אפשר לראותו כמזמור כללי של בקשה לישועה. הרב אלחנן סמט במאמר המצורף מתבסס על פירושו של רד"ק שהזכרנו לעיל ומציע שהמזמור הוא מזמור תפילה של היוצא לדרך מן הגלות לארץ ישראל. בפניו של העולה לארץ ניצבת דרך ארוכה מאוד, והוא ניצב אל מול ההרים העומדים בדרכו – במובן הכי פשוט, וחושש. יציאה לדרך רגלית ארוכה היא עניין מסוכן.

המשורר מתעודד ונזכר שעזרו מעם ה' – בורא השמים והארץ, השומר עליו במהלך הדרך מפגעי הטבע. הפגעים מהם חושש המשורר הם השמש והירח – הסכנות הבסיסיות ביותר של הולכי הדרכים. ביום הסכנה היא מן ההליכה בשמש הקופחת, ואילו הלילה נושא בחובו את סכנותיו שלו. המזמור חותם בפסוק "ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם" ולפי ההצעה שמדובר במזמור היציאה לדרך מן הגלות לירושלים, אז היציאה היא היציאה מבבל והביאה היא הביאה לירושלים. מוזמנים לעיין בהרחבה במאמר המצורף לניתוח המדוקדק של תוכן המזמור והמבנה שלו, לאור ההצעה להקשר בו נאמר המזמור.

עוד יש לשים לב שהמזמור כולל שני דוברים. היוצא לדרך מדבר בגוף ראשון, והוא מקבל מענה מאדם נוסף, המברך אותו בשמירה והגנה מאת ה' בדרכו. ואם כן, המזמור שלנו מתאר דו-שיח בין היוצא לדרך המלא בחשש, לבין רעהו המברך אותו ומזכיר בדבריו פעמים רבות את שם ה'. על ידי כך, המברך מנסה להנחיל בתודעתו של היוצא לדרך את הביטחון בהשגחה הפרטית אליה הוא זוכה מאת ה'. הרב סמט מציע שבין השניים יש גם מתח ועימות סמוי. היוצא לדרך, בהזכירו את ה' – מדבר במושגים מאוד כלליים: ה' עושה שמים וארץ, שומר על ישראל. ואילו המברך בדבריו מדגיש מאוד את ההשגחה הפרטית של ה' על היוצא לדרך כאינדבדואל: אל יתן למוט רגליך, ה' שומרך. ה' לא רק שומר כללי של ישראל. הוא גם השומר שלך. צא לשלום.