"אלי אלי למה עזבתני"
את פסוקי הפתיחה של מזמור כ"ב הלחין מו"ר הרב נחמיה רענן, ואת הלחן עיבד, שר והוציא לאור נערן אשחר הי"ד, לקראת חג הפורים תשפ"ב, לאור הקשר שקשרו חז"ל (מגילה טו:) בין מזמור זה לבין הסתר הפנים של סיפור מגילת אסתר.
את הקלטת השירים בישיבת הבקעה הוביל נערן באופן כללי, אבל זהו השיר היחיד שבו נערן שר כסולן יחיד, ומצמררת עובדה זו בשמיעת מילות השיר בקולו של נערן לאחר נפילתו במלחמת חרבות ברזל.
"אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי א-להי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי" מזמור כב' נקבע ע"י הגר"א כ'שיר של יום' ליום הפורים. רגע לפני כניסתה אל המלך, ושוב, לא ביקשה דבר. לעצמה לא ביקשה אך על עמה זעקה והתחננה ובאה כשהיא מוכנה למסור נפשה. ובעומק החושך נסתלקה רוח הקודש, ה' הסתיר פניו ממנה, הסתיר פניו מעם ישראל. שם בקע ועלה כח אמונתה ולא פסק לרגע, יומם ולילה. התגלה שעומק הקשר בין הקב"ה ובין עמו ישראל חזק ואמיץ ומנצח כל הסתר. מסירות נפשה של אסתר נמצאת כרקע לשמחת הפורים המתפרצת. התכללותה בעמה היא היסוד לתקווה, לשמחה, לישועה, ללידה מחודשת מתוך המשבר, כפי סיום המזמור: "יבואו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה"
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)