נחמיה | פרק ז | העמדת השוערים ורשימות היחס

לאחר שסיים במהירות את בניית החומה, נחמיה מתפנה לדאוג לסידורי האבטחה ולהרחבת העיר. השמירה על העיר נעשית באופן מחמיר. בדרך כלל סוגרים את שערי העיר עם החשיכה ופותחים עם הזריחה, אך נחמיה שרצה למנוע בלבול וכניסה ויציאה של גורמים לא רצויים (ראה יהושע ב, ה), הורה לפתוח את העיר רק מ"חֹם הַשֶּׁמֶשׁ" וכן בערב "עַד הֵם עֹמְדִים יָגִיפוּ הַדְּלָתוֹת וֶאֱחֹזוּ" (ז, ג).

הבעיה הבאה שעומדת בפני נחמיה, המנהיג המעשי, היא בעיית יישוב העיר: "וְהָעִיר רַחֲבַת יָדַיִם וּגְדוֹלָה וְהָעָם מְעַט בְּתוֹכָהּ וְאֵין בָּתִּים בְּנוּיִם" (ז, ד). כחלק ממשימת יישוב העיר נחמיה מבקש לבצע רישום יוחסין של כלל העם: "וַיִּתֵּן אֱ–לֹהַי אֶל לִבִּי וָאֶקְבְּצָה אֶת הַחֹרִים וְאֶת הַסְּגָנִים וְאֶת הָעָם לְהִתְיַחֵשׂ" (ז, ה). הבחירה לבצע רישום יוחסין ולא סתם מפקד שסופר את כמות האנשים היא לא רק רעיון יעיל לניהול המפקד על פי בתי אב, אלא בחירה משמעותית עבור שני נושאים מרכזיים בספר: הבדלנות, והחזרה לימי העבר. נושא הבדלנות והקשרים בין היישוב החדש בישראל לסביבותיו מופיע לאורך ספרי עזרא ונחמיה בהתלבטות עד כמה להתחבר ועד כמה להתבצר. נחמיה מנהיג תנועת הבדלנים בירושלים, בונה את החומה ובודק את ספרי היחס כדי לראות מי שייך לעם ישראל ומי לא. בהקשר זה מעניין לשים לב לאחת המשפחות עליהן מעיד הספר ש"לֹא יָכְלוּ לְהַגִּיד בֵּית אֲבוֹתָם וְזַרְעָם אִם מִיִּשְׂרָאֵל הֵם... בְנֵי טוֹבִיָּה" (ז, סא־סב). ד"ר מיכאל קוכמן, בפירושו בסדרת "עולם התנ"ך", מסביר שזהו אותו טוביה, שבאופן לא  מפתיע היה לאחד מיריביו הבולטים של נחמיה. נושא נוסף הוא השיבה לימי העבר. תנועת שיבת ציון מנסה לשחזר את ימי קדם – העולים לא סתם מיישבים את הארץ, אלא שבים לארץ. עולי בבל חוזרים לאותם מקומות בהם אבותיהם ישבו ורישום הייחוס מדגיש את החיבור לדורות שהיו כאן לפנינו.

נחמיה מספר שמצא את ספר היחס הישן, ומצטט אותו כיסוד הבסיסי לפיו המשיכו את עבודת הייחוס. ספר היחס מוכר לנו כרשימת "בני המדינה" מפרק ב' בספר עזרא – עולי בבל הראשונים, ומצוטט כמעט במדויק משם. מצורפת רשימת השינויים מתוך דעת מקרא. את השינויים המועטים רש"י מסביר "לא דקדק המקרא בחשבונות כל כך" (רש"י ז, ז). האבן עזרא לעומת זאת מסביר שהשינויים מכוונים ותואמים לשינויים שעברו בעם בעשרות השנים מאז ימי הרשימה הראשונה: "רבים נוספו שאינם במספר הראשון ורבים יגרעו ושכבר מתו ולא היו בימי נחמיה" (אבן עזרא ז, ו).  

מצורף מאמר אותו כתב פרופ' שמואל הכהן עבור מורים שמלמדים את הפרק. מטרת המאמר היא לייצר אהבה ללימוד הרשימות בקרב המורים, כשלב ראשון והכרחי בדרך לאהבתו על ידי התלמידים. אצטט מתוך המאמר רק את פסקת הסיום ואפנה את המעוניינים להרחיב שם: "פרקנו אשר בהתבוננות ראשונה היה נראה כפרק הרצוף שמות ומספרים ללא כל חיות, הפך בלימודנו לפרק שירה: עולים ושרים. זהו פרק של חיבה ואהבה, של זכות גדולה להתייחס על שבי ציון הראשונים אשר גילו איתערותא דלתתא משהעיר הא-להים את רוחם של העולים - לעלות ולבנות, לעלות ולהיבנות".