נחמיה | פרק יב | חנוכת חומת ירושלים

ספר עזרא ונחמיה נפתח בייסוד המקדש השני, אבל למעשה רובו הגדול של הספר עוסק במאמצים הרבים לשקם את חומת ירושלים. התהליך מגיע לסיומו בפרק שלנו, בו מתוארת החנוכה החגיגית של החומה: "לַעֲשֹׂת חֲנֻכָּה וְשִׂמְחָה וּבְתוֹדוֹת וּבְשִׁיר מְצִלְתַּיִם נְבָלִים וּבְכִנֹּרוֹת" (יב, כז).

בין בניית המקדש לבניית החומות יש בספר הרבה קווים מקבילים. מדובר בשני מפעלי בנייה בהם הספר מתמקד, ושניהם נעשים ברישיון השלטון הפרסי ותוך התמודדות עם יושבי הארץ המנסים לשבש את הבנייה. דומה שההקבלה בין בניית המזבח לבין בניית החומה משקפת גם תהליך שמתפתח לאורך הספר, תהליך בו יש מעבר מהתמקדות בבית המקדש בלבד, להרחבת המבט לירושלים כולה. ראינו דוגמה לדבר בהבדל בין חגי תשרי שבתחילת הספר – בהם יש התמקדות בעבודת הקרבנות של המועדים, לבין חגי תשרי שבנחמיה פרק ח – בהם המוקד עובר לקריאה בתורה ולקיום מצוות היום. העברת המוקד מתארת גם שינוי של נקודת המבט: הקדושה לא נמצאת בבית המקדש בלבד, אלא בירושלים כולה, ובעם כולו. תהליך זה משקף עוד אחד מניצני התהליכים שקורים בבית שני ובתורה שבעל פה, וניצניהם הראשונים מתחילים כבר במקרא, בספר עזרא ונחמיה.

ההדגשה של קדושת ירושלים כולה באה לידי ביטוי בפרק שלנו בכך שישנה תהלוכה מיוחדת לקידוש חומות העיר. לכבוד התהלוכה הכהנים והלויים מיטהרים: "וַיִּטַּהֲרוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וַיְטַהֲרוּ אֶת הָעָם וְאֶת הַשְּׁעָרִים וְאֶת הַחוֹמָה" – והם מטהרים גם את העם וגם את החומה עצמה. ההיטהרות לפני הטקס מזכירה את היטהרות ישראל לפני מעמד הר סיני (שמות יט, י) ולפני הכניסה לארץ (יהושע ג, ה). הפרט שמתחדש אצלנו הוא שמטהרים לא רק את האנשים אלא גם את החומה; טיהור זה מדגיש את היחס אל החומה כקדושה. מן הפרק שלנו חז"ל למדו לדורות כיצד מוסיפים על קדושת ירושלים: "אין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא במלך ונביא, ואורים ותומים, וסנהדרין של שבעים ואחד, ובשתי תודות ובשיר; ובית דין מהלכין ושתי תודות אחריהן, וכל ישראל אחריהם" (שבועות יד.).  

שיאו של התהליך שבפרק הוא בפסוק המתאר את קול השמחה: "וַיִּשְׂמָחוּ כִּי הָאֱלֹהִים שִׂמְּחָם שִׂמְחָה גְדוֹלָה וְגַם הַנָּשִׁים וְהַיְלָדִים שָׂמֵחוּ וַתִּשָּׁמַע שִׂמְחַת יְרוּשָׁלִַם מֵרָחוֹק" (יב, מג). גם בתחילת הספר (עזרא ג) ראינו קול שנשמע למרחוק, אלא ששם הייתה זו תערובת של קולות שמחה ובכי. הפרק שלנו סוגר את המעגל של ספר עזרא ונחמיה בקול שנשמע למרחוק – והפעם בשמחה מלאה. השלמת בניית החומות מהווה את השלמת התהליך של שיבת ציון, והפעם הבונים ושבי ציון יכולים להרשות לעצמם לשמוח שמחה מלאה.