משלי ב | החכמה ודרכה

א

הפרק פותח בבקשה מהנמען שלו שיקשיב לחכמה – "לְהַקְשִׁיב לַחָכְמָה אָזְנֶךָ" (ב, ב). הכוונה ב"להקשיב לחכמה" היא ממש במובן המילולי של המשפט. החכמה, כדמות דוברת, נשאה נאום בפרק הקודם ברחובות העיר, ובנאומה הפצירה בבני האדם שיקשיבו לדבריה. הדובר בפרק שלנו מבקש מהמתחנך שיקשיב לדבריה של החכמה, וילך בעקבותיה. החכמה איננה הדמות היחידה שמנסה לסחוף את בני האדם בעקבותיה במילים. כנגדה, ניצבת "האישה הזרה" ממנה מזהיר הפרק שלנו: "לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה" (ב, טז). את שתי הדמויות, החכמה והאישה הזרה, נמשיך לפגוש לאורך ספר משלי כדמויות מפתח. נפגוש עוד נאומים ופעולות של שתיהן, ונראה כיצד הספר מדריך אותנו ללכת בעקבות דבריה של החכמה, ולא בעקבות דברי הפיתויים של האישה הזרה שמנסה לסחוף אותנו לאבדון: "כִּי שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ וְאֶל רְפָאִים מַעְגְּלֹתֶיהָ" (ב, יח).

ב

בפרק דומיננטיות המילה "דרך" ומילים נרדפות לה. נצטט דוגמאות: "לִנְצֹר אָרְחוֹת מִשְׁפָּט וְדֶרֶךְ חֲסִידָיו יִשְׁמֹר: אָז תָּבִין צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים כָּל מַעְגַּל טוֹב (מעגל = דרך)... לְהַצִּילְךָ מִדֶּרֶךְ רָע מֵאִישׁ מְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת: הַעֹזְבִים אָרְחוֹת יֹשֶׁר לָלֶכֶת בדַרְכֵי חֹשֶׁךְ: אֲשֶׁר אָרְחֹתֵיהֶם עִקְּשִׁים וּנְלוֹזִים בְּמַעְגְּלוֹתָם (ב, ח-טו). החכמה משולה לדרך סלולה, מוארת ובטוחה. מי שישיג את החכמה ילך בדרך נכונה וישרה, שהיא גם בטוחה יותר. הרשעים לעומת זאת הולכים בדרך רעה שהיא גם מסוכנת יותר (לא סתם היא משולה לדרך עקומה – נסו לחשוב על נסיעה בכביש הררי ומפותל לעומת נסיעה בכביש רחב וישר) – ומובילה בסופו של דבר לאבדון.

המושגים הללו של דרך, אורח ומעגל נוכחים מאוד במקום נוסף במקרא – בתהילים פרק קיט, הפרק שמדבר על התורה. בין פסוקי השבח לתורה ולמשפטי ה', המשורר מתפלל לקב"ה שיעזור לו ליישר את דרכו ולמצוא את הדרך הנכונה. "דרֶךְ־שֶׁ֭קֶר הָסֵ֣ר מִמֶּ֑נִּי וְֽתוֹרָתְךָ֥ חָנֵּֽנִי: דֶּֽרֶךְ־אֱמוּנָ֥ה בָחָ֑רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֥יךָ שִׁוִּֽיתִי... הַ֭דְרִיכֵנִי בִּנְתִ֣יב מִצְוֹתֶ֑יךָ כִּי־ב֥וֹ חָפָֽצְתִּי... מִכָּל־אֹ֣רַח רָ֭ע כָּלִ֣אתִי רַגְלָ֑י לְ֝מַ֗עַן אֶשְׁמֹ֥ר דְּבָרֶֽךָ" (תהילים קיט, פסוקים כט, ל, לה, קא).

מהי אותה חכמה עליה ספר משלי מדבר? רש"י על פסוק ב' בפרק שלנו מפרש, לדוגמה: "להקשיב לחכמה - לעסוק בתורה". לעומתו, אבן כספי מפרש (א, ב): "חכמה – ההגיון". השאלה האם החכמה של ספר משלי היא התורה או חכמת מוסר כללית יותר היא שאלת מפתח בלימוד הספר, ומומלץ להתבונן בה לאורך הלימוד בפרקי הספר. אצלנו למשל, ההקבלה בין סגנון הפרק שלנו לבין מזמור קי"ט בתהילים אולי מחזקת את פירוש רש"י – שהרי מזמור קי"ט בתהילים ודאי מדבר על התורה והמצוות.