איוב | לב | מענה אליהוא

בפרק ל"ב אנחנו מגלים שבמשך כל הסיפור ישבה על הבמה דמות נוספת. עד כה, היא שמרה על סבלנות ואיפוק והקשיבה בסבלנות לדוברים השונים. כעת, לאחר שלושה ואחת פרקים, דמות זו פותחת את פיה – וזהו אליהוא שמצטרף לדיון בפרק שלנו. הפרק נפתח בכמה פסוקי מסגרת שמתארים את ההתרחשות במבט מבחוץ: רעי איוב כבר לא משיבים לו משום שהוא "צדיק בעיניו". הם מיצו את שיח החרשים.

לאחר מכן, מתארים הפסוקים את תסכולו של אליהוא מן השיח שהתנהל עד עתה בין איוב לבין הרעים. אליהוא מתוסכל הן מאיוב הן מן הרעים. מאיוב הוא מתוסכל על כך שאיוב מערער על צדקת הא-ל וחושב שהוא צדיק ממנו: "בְּאִיּוֹב חָרָה אַפּוֹ עַל צַדְּקוֹ נַפְשׁוֹ מֵאֱ-לֹהִים" (לב, ב). ומצד שני, אליהוא אינו מזדהה עם טענות הרעים. לדעתו, הרעים לא השכילו להציב מענה מספק לטענותיו של איוב: "וּבִשְׁלֹשֶׁת רֵעָיו חָרָה אַפּוֹ עַל אֲשֶׁר לֹא מָצְאוּ מַעֲנֶה" (לב, ג). ויתרה מזאת, הוא מאוד לא הזדהה עם מסקנתם על כך שאיוב רשע: "וַיַּרְשִׁיעוּ אֶת אִיּוֹב". אליהוא מחפש, ככל הנראה, כיוון אחר.

פסוק נוסף מפסוקי המסגרת מסביר לנו מדוע אליהוא שתק עד כה: "וֶאֱלִיהוּ חִכָּה אֶת אִיּוֹב בִּדְבָרִים כִּי זְקֵנִים הֵמָּה מִמֶּנּוּ לְיָמִים" (לב, ד). לשבחו של אליהוא מתאר הסיפור שעל אף שהיה לאליהוא מה לומר, הוא ישב והמתין. הוא נתן כבוד הן לאיוב והן לרעיו, והמתין בסבלנות. נקודה זו, של ההמתנה, באה לידי ביטוי בחלקו הראשון של מענה אליהוא. משך כל פרק ל"ב, אליהוא עוד אינו נכנס לעובי הקורה של הדיון על הסבל, והוא רק מתאר את רשמיו מן ההקשבה לדיון שנערך עד כה: "הֵן הוֹחַלְתִּי לְדִבְרֵיכֶם אָזִין עַד תְּבוּנֹתֵיכֶם עַד תַּחְקְרוּן מִלִּין" (לב, יא). אליהוא מתאר את תסכולו מן הדיון העקר שהתנהל בין איוב לרעיו, שלא הוליך לשום מקום על אף הזמן הרב בו המתין אליהוא ושתק.

מתוך חוויתו המתסכלת, פונה אליהוא לדבר – והוא יפתח את פיו: "אַעֲנֶה אַף אֲנִי חֶלְקִי אֲחַוֶּה דֵעִי אַף אָנִי" (לב, יז). כיאה למי שהמתין בסבלנות, הדברים שיאמר כבר ממש בוקעים מתוכו: "כִּי מָלֵתִי מִלִּים הֱצִיקַתְנִי רוּחַ בִּטְנִי... אֲדַבְּרָה וְיִרְוַח לִי" (לב, יח-כ). אליהוא מצליח לשלב בין כבוד לזקנים ממנו, לבין היכולת לומר את דבריו בלא מורא: "אַל נָא אֶשָּׂא פְנֵי אִישׁ וְאֶל אָדָם לֹא אֲכַנֶּה" (לב, כא). הוא נותן כבוד לדוברים, לצד היכולת לומר את דבריו.

לאחר הפתיחה הבומבסטית, מעניין מאוד מה יהיו טענותיו של אליהוא. האם יצליח למצוא אפיק חדש? נתיב שונה משתי האפשרויות שהעלו איוב מצד אחד ורעיו מן הצד השני? בהמשך פרקי אליהוא שאלה זו תהיה שאלת מפתח: האם, ובמה, יהיו שונים דברי אליהוא מדברי קודמיו? פתיחת אליהוא לנאומו מייצרת ציפיה חזקה מאוד לכך שיהיה כאן משהו חדש.