דברי הימים ב | פרקים יח-יט | יהושפט ואחאב

גם בסיפור קורות יהושפט ספר דברי הימים מאריך יותר מספר מלכים, וגם בסיפור זה ישנם כמה שינויים ביחס לספר מלכים (מלכים א פרק כב). בפרק שלנו מופיע סיפור ההצטרפות של יהושפט למלחמה של אחאב, וסצנת הוויכוח בין נביאי השקר לבין הנביא מיכיהו בשאלה האם אחאב יצליח בקרב. במאמר המצורף, הרב אלחנן סמט מצביע על שני שינויים בסיפור זה בדברי הימים, אחד במסגרת ואחד בתוכן.

מבחינת המסגרת, ניתן לראות שבעוד פסוקי הפתיחה לסיפור בספר מלכים (פסוקים א' וג') מציגים את הסיפור במסגרת קורותיה של ממלכת ישראל, פסוקי הפתיחה אצלנו מציגים את הסיפור כחלק מקורותיו של יהושפט מלך יהודה: "וַיְהִי לִיהוֹשָׁפָט עֹשֶׁר וְכָבוֹד לָרֹב וַיִּתְחַתֵּן לְאַחְאָב" (יח, א). גם בפסוקי הסיום נמצא אותו הבדל. בסיפור בספר מלכים, סיום הסיפור מתאר את סופו של מלך ישראל (פסוקים לז-לח שם) ואילו חתימת הסיפור אצלנו מתמקדת בקורותיו של מלך יהודה: "וַיָּשָׁב יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה אֶל בֵּיתוֹ בְּשָׁלוֹם לִירוּשָׁלִָם" (יט, א).

השינוי בתוכן נוגע להערכה השיפוטית של הספר כלפי בחירת יהושפט להצטרף למלחמתו של אחאב. כבר בתחילה, המספר בוחר להשתמש במילה בעלת קונוטציה שלילית: "וַיְסִיתֵהוּ לַעֲלוֹת אֶל רָמוֹת גִּלְעָד" (יח, ב). ובפרק י"ט נוסף חלק שאינו מופיע בספר מלכים – ובו נביא מגיע ליהושפט ומוכיח אותו מפורשות על הצטרפותו לאחאב: "וַיֵּצֵא אֶל פָּנָיו יֵהוּא בֶן חֲנָנִי הַחֹזֶה וַיֹּאמֶר אֶל הַמֶּלֶךְ יְהוֹשָׁפָט הֲלָרָשָׁע לַעְזֹר וּלְשֹׂנְאֵי ה' תֶּאֱהָב וּבָזֹאת עָלֶיךָ קֶּצֶף מִלִּפְנֵי ה'" (יט, ב).

השינוי במסגרת והשינוי בתוכן קשורים זה לזה. בעוד ספר מלכים מספר את הסיפור מנקודת מבטה של ממלכת ישראל, ספר דברי הימים מתמקד בקורות ממלכת יהודה בלבד. בעיניו של ספר דברי הימים, למלחמה זו ולשיתוף הפעולה בין אחאב ליהושפט הייתה השפעה דרמטית על ממלכת יהודה. בייחוד אם נוסיף לכך את העובדה שבין אחאב ויהושפט היו קשרי חיתון, קשרים שבהמשך יכרסמו ביהודה מבפנים ויביאו את תרבות בית אחאב לתוך מלכות יהודה. לאור זאת, יהוא בן חנני מוכיח את יהושפט על החבירה ל"שונאי ה'" – כלומר לבית אחאב; חבירה שעלולה להיות לה השלכות הרסניות.

כפי שאומר יהוא בן חנני, על בחירה זו של יהושפט יצא "קֶּצֶף מִלִּפְנֵי ה'" (יט, ב) ויהושפט כמעט נהרג במלחמה. הסיבה שהוא ניצל, לפי דברי הימים, קשורה לתפילה ופניה לה'. בעוד בספר מלכים הצלת יהושפט מתואר באופן הבא: "וַיָּסֻרוּ עָלָיו לְהִלָּחֵם וַיִּזְעַק יְהוֹשָׁפָט: וַיְהִי כִּרְאוֹת שָׂרֵי הָרֶכֶב כִּי לֹא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא וַיָּשׁוּבוּ מֵאַחֲרָיו" (מל"א כב, לב-לג), בספר דברי הימים יש תוספת חשובה: "וַיִּזְעַק יְהוֹשָׁפָט וַה' עֲזָרוֹ וַיְסִיתֵם אֱלֹהִים מִמֶּנּוּ: וַיְהִי כִּרְאוֹת שָׂרֵי הָרֶכֶב..." (יח, לא-לב). לפי ההצגה בספר מלכים, לא ברור למי יהושפט זעק. לפי דברי הימים התשובה ברורה: יהושפט זעק לה' ולכן נושע.

בפרק י"ט יהושפט (אולי בעקבות התוכחה של הנביא?) ממשיך לחזק את העם בשמירת התורה, ולא זו בלבד – אלא אף שם דגש על מערכת המשפט ועל הצדק החברתי: "וְכָל רִיב אֲשֶׁר יָבוֹא עֲלֵיכֶם מֵאֲחֵיכֶם הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵיהֶם בֵּין דָּם לְדָם בֵּין תּוֹרָה לְמִצְוָה לְחֻקִּים וּלְמִשְׁפָּטִים וְהִזְהַרְתֶּם אֹתָם וְלֹא יֶאְשְׁמוּ לַה' וְהָיָה קֶצֶף עֲלֵיכֶם וְעַל אֲחֵיכֶם כֹּה תַעֲשׂוּן וְלֹא תֶאְשָׁמוּ" (יט, י). מומלץ לראות את הדמיון של פסוקים אלה לפסוקי המשפט בספר דברים (יז, ח-ט).